כמו במעלה 12, גם בפתחו של מעלה 13 נראה שמיותר לכתוב. מוטב במקום זאת להתפלל לשובם של מי שעוד לא שבו, להפציר לשמור על קדושת החיים ולא להחליפה בתאוות מוות. להמתין לימים מוארים שבהם מחשבות על ספרות ועל המציאות יישאו פשר. בינתיים, אנחנו עוד ממתינים לאחינו הנתונים בצרה ובשביה, העומדים, היושבים והשוכבים בלי תקווה תחת האדמה.
במעלה 13 חמש עשרה רשימות. את הגיליון פותחת רשימתו של אביב פטר "תסבוב לא תישן" על ספר ביכוריה של איה אליה היא אתה עכשיו. זוהי אינה רשימת ביקורת, אלא יצירה בעקבות ספרה של אליה – מזן הטקסטים שלא מבקר מפורשות את היצירה המקורית, אלא שעצם כתיבתו היא עדות מובהקת לאיכויותיה. את רשימה זו ממשיכה רשימתו של שי פורסטנברג על רביעיית מיתרים מאת אנה אנקוויסט, הסובב אף הוא את האבל באמצעות חזרות ומוזיקה. שלוש הרשימות העוקבות, מצביעות על נקודות תורפה וכיווני התפתחות מוחמצים ומומלצים ביצירות שבהן הן עוסקות: רשימתו של יוני דוד על הנחיות למניעת ייאוש מאת אדה לימון, אלפרד כהן על כל החזיונות בחושך מאת עמית זרקא, ויובל אונגר על כל קשר בין הדמויות מאת אודי שרבני. לאחר מכן מופיעה מסה מאת שרון שקרג׳י על ביקורת הספרות הרומנטית, ולאחריה רשימתה של דנה שוופי על עיצוב חוויית הרילוקיישן בספרה של תהילה חכימי יריתי באמריקה. ים טרייבר ברשימה מאירת עיניים על הפואטיקה של פייר פאולו פזוליני על פי ספרו מעשים לא טהורים | אמדו מיו שתורגם לאחרונה, גלעד מאירי כותב על אפוקליפסה ננופואטית בכלב צער מאת יובל גלעד, ומרדכי קטן על תפקיד הגורל במזל יתומה מאת גלית דהן־קרליבך. איתיאל קריספין מטייל בארץ ישראל עם מרחוק מאת סיון הר־שפי, ודניאל מאירי מתאר את ההתנתקות משורשים ומזהות באמצעות קריאה באתיקה אחרי אושוויץ מאת יואב אשכנזי. את הגליון סוגרות שלוש רשימות נפלאות: מורן שוב על כריכת קטלוג 2023 של תערוכת עדות מקומית, תום בייקין־אוחיון נפרד מהמתרגם עמנואל לוטם, ופיליפ קיי דיק בתרגומו של אילאור פורת, בכמה המלצות חשובות מתוך הרצאתו: “אם העולם הזה נראה לכם רע, אתם צריכים לראות חלק מהאחרים״. את הגליון מלוות הפעם עבודותיו של אהרון פז.
באהבה,
נועה שקרג׳י, עטרה בן חנן, גלעד מאירי, אביב פטר
