דמיון הוא התשובה

ללילה קמחי מהו דמיון? כל דבר שהוא פרי המצאה אנושית, כך לפחות מקובל לחשוב בחברה המערבית בימינו. אך הפסיכולוג והפילוסוף האמריקני ג׳יימס הילמן (1926–2011) מבקש לפרק את התפיסה הזאת ואת ההנחות הנלוות לה. הוא שואל: מי מדמיין? ועונה: לפי התפיסה הרווחת, ילדים עד גיל מסוים, וכל מי שהוא בעל נפש של אומן, כלומר, כל מי […]

האמונה כקונפליקט

בספרו החוויה הדתית לסוגיה (מוסד ביאליק 1949) מתאר הפילוסוף ויליאם ג'יימס את הסיבות שהובילו להיווצרותה של הדת האמונית, דהיינו דת המבוססת על אמונה באל יחיד. על פי ג'יימס כאשר אדם בוחן לראשונה אמונה דתית על חוקיה ומסורותיה, הוא מנסה לתפוס על ידי השכל הישר חוויה מדומיינת ורגשית, שאותה יחוש כשיתמסר לה. ג'יימס טוען כי השכל […]

צָפוּן בָּרֵךְ | "באיזה אופן יכול ספר להיות אינסופי"

והפעם ספר צילום וספר על צילום. הצלם והכותב הוא אבי גנור, פרסונה מוכרת ומוערכת בתחום הצילום. אלגברה של צילום הוא מבוא אישי לצילום שבו גנור הוגה במשמעות של פעילותו. גנור מציג תצלומים וטקסטים שלו, שצולמו ונהגו ונכתבו משנות השבעים וממש עד לפני צאת הספר לאור. השאלות שמעסיקות את גנור בדבר מציאות־צילום־שפה מעסיקות תמיד גם אותי. […]

בין רומן ליומן

"אם המוות מכחיד אותנו, כפי שאני עדיין מנסה להאמין, איזו תכלית יש בלהשאיר אחרינו כמה ספרים?" (עמ' 180). השאלה הזאת, אותה שואל את עצמו מוריס בנדריקס, גיבור סוף הרומן, לובשת פנים כפולות במקרה הספציפי של הספר הזה. פן אחד הוא שאלת התכלית של עיסוק באמנות בכלל ובספרות בפרט, והפן השני הוא התכלית של השארת עדות, […]

מקהלה סודית

לשירה יש מספר עוגנים יציבים שאפשר להשתמש בהם בבואנו לנתח, או אם יורשה לי להשתמש במונח פחות קליני, להבין את השיר, בין אם אלה המשקל, החריזה, הביוגרפיה או הכרונולוגיה. נוח להשתמש בכלים אלה, נוח ואף קל. אבל השירה אינה מוגבלת להיבט המצומצם שבא לידי ביטוי בכלים מדידים, יש בה יסודות אחרים, אֶתֶרים ועמומים, שאם נבחר […]

תיאטרון הבובות של הנפש

האומנית, הבובה ומנהל התיאטרון  רבים מכירים את מרית בן ישראל בזכות הבלוג הנהדר שלה, "עיר האושר", שבו היא מציעה פרשנויות מרתקות למגוון יצירות אומנות, ובפרט לאגדות וספרי ילדים. אני הגעתי אליו דרך פסקה אחת שבה היא מדגימה את ההבדל בין שני מושגים מרכזיים בחקר הספרות: מטונימיה (דימוי המבוסס על סמיכות) ומטאפורה (דימוי המבוסס על דמיון […]

דילטנטיות שלא בעיתה

פרימו לוי פרסם במהלך חייו כמות נכבדה של סיפורים קצרים. לילית וסיפורים אחרים (1981) הוא קובץ סיפוריו השלישי, שמאגד בתוכו טקסטים מוקדמים שלא פורסמו וסיפורים מאוחרים יותר. חלקו הארי כבר ראה אור בעברית תחת הכותרת זמן שאול (1988), אם כי בהשמטת אי־אלו סיפורים מתוכו. בגרסתו המלאה מחזיק הספר שלושים ושישה סיפורים, בשלושה מחזורים לא שווים […]

כשהפחד למות הוא הפחד לחיות

באוגוסט האחרון מצאתי את עצמי בחופשה משפחתית בנהריה. כשהגענו למלון נזכרתי בבהלה שאני צריכה לקנות מתנה ליום ראשון. ידעתי בדיוק מה אני רוצה, את הספר שיר עירום של המשוררת ההודית לָלָה, ספר שאני קונה לא פעם כמתנה, והנחתי שסיכויי למצוא אותו בחנות ספרים בנהריה פחותים מאוד. לשמחתי הרבה התבדיתי ולא רק שגיליתי חנות ספרים קטנה […]

חוה האחת בקינתה אל האהוב החצוי

לקרוא שוב כעת, כשבועיים לאחר הסתלקותה של חוה פנחס־כהן מעימנו, ולאחר שיצא לאור ספרה המופלא גשם בשפה זרה ונחשף בפנינו המסמך "שארית החיים" שהותירה, מחזק בנו הקוראים, חבריה ואוהבי שירתה את תחושת האובדן.

"אֵיפֹה הַצַּדִּיק שֶׁיַּחֲזִיק אֶת הָאָרֶץ"

שירתה, היוזמות של דימוי ו"כיסופים" ומכלול מפעלותיה מציבים אותה בחזית השירה והספרות העכשווית. היא פרצה דרך לנשים יוצרות ויזמיות ולציבור היהודי דתי…