לקרוא שוב כעת, כשבועיים לאחר הסתלקותה של חוה פנחס־כהן מעימנו, ולאחר שיצא לאור ספרה המופלא גשם בשפה זרה ונחשף בפנינו המסמך "שארית החיים" שהותירה, מחזק בנו הקוראים, חבריה ואוהבי שירתה את תחושת האובדן.

שירתה, היוזמות של דימוי ו"כיסופים" ומכלול מפעלותיה מציבים אותה בחזית השירה והספרות העכשווית. היא פרצה דרך לנשים יוצרות ויזמיות ולציבור היהודי דתי…

סלחי לי חוה שרק עכשיו נפניתי לִשְׁנוֹת בך, כשאת משוררת מתה שאינה כותבת עוד. נשארת בשורות ובין השורות, ואת הרשימה הזו היית צריכה לקרוא בעיני הבשר שלך.

דומני שאני מפספס שמונים או תשעים אחוז מאותם ארמזים. אך כיאה לשירת אמת, יצירתה מעבירה את עיקר הדברים באופן חי, שאין לטעות בו.

חוה. הקול המיוחד. קצת צרוד, קצת מאומץ, טעון בדחיפות – אישית, רגשית, תרבותית. זה הצליל הנלווה מיד. קול חי ומהדהד. בשירים. כה רבים. מורכבי צורה ופשוטים, שזורים במקורות, ובוקעים ממקור תהומי ואישי.