Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! מרץ 2024

גליון

דברי פרידה

פרידה מחווה פנחס כהן

מאת: רוברט פינסקי

בצער על אובדן רוחה של חוה פנחס־כהן אני שב וקורא בשיריה שתורגמו לאנגלית בידי שרון הארט־גרין ולינדה זיסקוויט.

בקריאה זו אני שוב המום משורשיה העמוקים, המרובים של האנרגיה הפואטית  הזו, ושב ונפעם מהעמקתה במקורות ומכפל פניהן של עוצמותיה השיריות : שמות עצם בסיסיים (בית, ציפור, שער, לחם, רוח, לב); ישויות אלה, אישיות וכבירות כאחד, מותמרות בכוח היסוד הבא: דרכה החמקמקה  הייחודית של חוה, בהנכחת לשונם הנסתרת, המרומזת של הכתבים היהודיים הגדולים, לכדי תפילה אישית, לא גרנדיוזית, כה מוכרת, עד שלעיתים נדמה שחוה מחייכת אל קטעי משנה ותורה, כמשועשעת מנוכחותו של ידיד ותיק.

דומני שאני מפספס שמונים או תשעים אחוז מאותם ארמזים. אך כיאה לשירת אמת, יצירתה מעבירה את עיקר הדברים באופן חי, שאין לטעות בו.

באשר לי, אני נוצר את השיחות עמה, ואתגעגע למכתבי הדוא"ל שקיבלתי ממנה. ידוע לי שמשוררים וקוראים ישראלים יתגעגעו אליה באינספור דרכים.

עוד במעלה...

להוציא חלום לאור

שה האלוהים

העובדה הפשוטה, החותכת

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית

"נוֹלַדְתִּי בְּהַצָּגַת חֲצוֹת"

צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים

אמילי של זנדבנק

"דבר אנושי אינו זר לי", האומנם?

בין as if ל־hollow center

"עוֹד הַכֹּל יִסְתַּיֵּם / בְּכִי טוֹב / בְּכִי טוֹב / בְּכִי / בְּכִי / בְּכִי רַע"

על הכמיהה היסודית ביותר: גאולה

צָפוּן בָּרֵךְ | חובה להשוות

עגלת תינוק ריקה סובבת עיר

כך החל סבא לכתוב

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

צריך לחזור מהנסיגה

חשיפה לצפון

המלצת שבוע הספר – פניה חזן

השבר מתוך האיחוי – השיבה לפנגיאה

וריאציות אנקוויסט

ענפים סביב האין

שיעור בהגנה עצמית

תסבוב לא תישן

אנטי־מחיקון: על שירי המחיקה של אלכס בן־ארי ב"מים מים"

דבר המערכת – מעלה 11

גלות מזהרת

דבר המערכת – מעלה 6

מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים

לא הספר שאנחנו צריכים, הספר שמגיע לנו

מות החתול ותחיית האנושיות

"איזה סקסאפיל יש למשוררים זקנים?" על שלוש אסופות של שירת זקנה

דבר המערכת – מעלה 8

"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" – מסה על שירת זלדה

וירדו? וירדו אמיתי?

מכתב מן העורף

"תֵאַטְרוֹן הוֹוֶה מֻפְרָע"

חוש הביקורת

הספר הלא פשוט

אמונה בקריאה, קריאה באמונה

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות

הסימנים הכחולים של השפה

תמציות רישום

דמיון הוא התשובה

אגרוף מונף כלפי מטה

בדרך לגן עדן עוברים בחלל

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

כאוס ירוק: "הגרסה המודרנית לגיהינום היא היעדר תכלית"

דברי פרידה

ילד עם אבא

רומן עתידני מופרע במיוחד

צעד בן אלפי־מילין

לתפוס את הולדן

מקהלה סודית

האמונה כקונפליקט

בקצה השיר ישן איש

מכניקת השבר

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

דילטנטיות שלא בעיתה

בטן ופצע בברך

מהו המקום שלך

האם חוסר אמינות הוא deal-breaker?

חוה האחת בקינתה אל האהוב החצוי

צפון ברך | בפונט אהרוני

"הענקתי לך את עצמותי / כדי לפסל מהן פסליך"

"אני זה הברזל. ברזל לא יכול להכות את עצמו"

כיצד להפסיק לפחד ממוות, להתחיל להתאבל על המתים ולאהוב את החיים

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז

להגנת הסוגה הבזויה

נוף עברוסי

דבר המערכת – מעלה 10

דבר המערכת – מעלה 5

מים אחרים באותם הנהרות

מה שוות המילים אם אי אפשר לשלוט בהן?

האם ביקורת הספרות היא כל־עיקר אפשרית?

אומנות או נמות

צָפוּן בָּרֵךְ | "באיזה אופן יכול ספר להיות אינסופי"

חיה פוליטית, מזדהה עם מיעוטים

חד אבל לא משמעי

גם המשיח קונה ליפסטיק לאימא שלו?

פינוק בשירה הישראלית

המלצת שבוע הספר – שרון שקרג׳י

ארנב־ליצן, או: מסה בעקבות לא ממואר מאת מוטי פוגל

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

צָפוּן בָּרֵךְ | נהר השירה

חיים שראוי לספרם

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

איך הפסקתי לצקצק והתחלתי לאהוב: על ביקורת ספרים בטיקטוק

השלג נתלה על קולב העצים

"עוד מעט אלך ואקח איתי את השתיקות"

אני הכי עצמי כשאני מבזיקה בחופזה

עוד אחר צהריים ספרותי

לחייך כמו אמריקאית

צָפוּן בָּרֵךְ | שער של ספר שמתחפש לטור בעיתון

איך לכתוב תחת צל

ההיקסמות או התוגה על מה שיש

אנושיותי אינה שייכת לכם

גילוי דעת

צָפוּן בָּרֵךְ | השירה כצֵיד החד־פעמי