טלטול הפעמון

ספרה הראשון של אורין רוזנר, "גורי רוח" (הקיבוץ המאוחד, 2019), היה קונצנזוס נדיר בעולם השירה המקומי, וזכה לשבחי המבקרים ולאהבת הקהל כאחד. יותם ראובני ז"ל, למשל, כתב עליו: "זהו ספר מסקרן ומרגש, המזמן חוויית קריאה נדירה, והדבר מפליא במיוחד כשהוא בא מכותבת צעירה שנולדה ב־1991. נחכה לשיריה הבאים של רוזנר בתערובת של סקרנות ואהבה" (הארץ, […]

ומה אם פשוט נבטל את המפלגות? סימון וייל נגד התנועות הפוליטיות והחשיבה הסקטוריאלית

החיבור הקצר של סימון וייל בדבר "ביטולן הכללי של המפלגות הפוליטיות" ראה אור ב־1943, במחציתה של המאה שלימדה את האנושות על הסכנות הטמונות בקונפורמיזם האנושי, ובשבועת אמונים למפלגות טוטליטריות. זהו איננו מניפסט גרנדיוזי או חיבור הגותי מורכב, אלא הצעה קונקרטית למדי, אולי נאיבית: ביטולן הכללי של המפלגות הפוליטיות. בלב הטיעון של וייל עומדת אכזבתה מהתפקוד […]

קלוז־אפ עצבני

קרוב מדי ״החתונה״ – כמוסד וכרעיון – עומדים במרכז הרומן האחד עשר במספר של יוסי וקסמן, ואלוהים הרג את הכלה. הספר מתאר את חייהן של שלוש נשים ירושלמיות משלושה דורות שונים. שלוש הנשים מנהלות מאבק בלתי פוסק ברעיונות פטריארכליים, בתפיסות של דת, אמונה, מסורת ומגדר, ויוצאות נגד גורלן. הדמות הראשית, שאף פותחת את הרומן, היא […]

מעבר לסטיגמה

בממואר על השעות השבורות ריקי כהן מגוללת את ההיסטוריה המשפחתית שלה, תוך התמקדות באימה המתה. כהן גדלה בעוני במושב קטן. כשהייתה בת תשע נולד אחיה הקטן. לאחר הלידה סבלה האם מדיכאון, ובהמשך אובחנה במאניה דפרסיה ובסכיזופרניה. האם אושפזה כמה פעמים, וסיימה את חייה בדיור מוגן למתמודדי נפש. בממואר כהן מנסה לקרוא בזיכרונותיה, ולהביט מתוכם במבט […]

האם ביקורת הספרות היא כל־עיקר אפשרית?

הַשְּׁאֵלוֹת – שְׁאֵלוֹת הֶבֶל הֵן, כְּמוּבָן – אַךְ מִי זֶה יַרְשִׁיעֵנִי, מְשׁוֹרֵר עָנִי, בְּשִׁבְתִּי לַיְלָה בָּדָד אֶל־שֻׁלְחָנִי, וּלְנֶגְדִּי צֵל מְשֻׁנֶּה מְכַרְכֵּר עַל־הַקִּיר – אִם־נַפְשִׁי הִתְעוֹרָרָה, דִּבְּרָה שִׁיר?   – ביאליק, מתוך "רזי לילה"   1. לפניי מונח טקסט. הטקסט – מודפס, מסורג בְּספר – אינו מצהיר את עצמו כדבר־מה המובדל מהותית מהעולם – הוא עשוי […]

מתוך המחברות

מאנגלית: יהודה ויזן   ◆ אפשר לשפוט תקופה על פי איכות כישלונותיה. ◆ כמו תמיד, יש יותר זבל מפחים. ◆ הלוואי שהיו לי הכוחות לאהוב את כולכם. ◆ אני מאמין, אפילו מתוך שינה. ◆ שאפתנות היא סוג של שיגעון. ◆ הבשר משלם את המחיר על תעוזת הנפש. ◆ כולנו משתוקקים לחבר יצירת מופת משמימה שכולם […]

חיים שראוי לספרם

ישנם מקרים די מעטים שבהם שם של ספר משפיע משמעותית על ההבנה שלו. אבל במקרה של הספר הזה אני מוצאת את עצמי מנסחת משפטים כמו – על מה זה בעצם, "חיים"? או אולי – איך מספרים חיים? זוהי כמובן שאלה שמעסיקה חלקים נרחבים מעולם הספרות, והצמיחה ז'אנרים שלמים המנסים לענות עליה, כמו הביוגרפיה, האוטוביוגרפיה והממואר. […]

מָגוֹל עצמי – השירה הווידויית של רון דהן

מָגוֹל, ספר שיריו החמישי של רון דהן, ממשיך את המהלך הפואטי המרכזי של מכלול יצירתו.  הפואטיקה שלו היא שילוב בין שירה וידויית לביט ולמחאה אקופואטית. הווידוי הוא מקור מרכזי לכוח ולתנופה כי הוא ביטוי אותנטי של אני ראשוני. עם זאת, למרות הממד האישי המובהק של השירה הווידויית, המצוקה הפרטית היא שיקוף למצב לאומי ואוניברסלי; אומנם, […]

החוש השישי

ג'וני לא שומע, ג'וני גם לא רואה, לג'וני אין רגליים, לג'וני אין ידיים, לג'וני אין אף, לג'וני אין פה. ג'וני חי, ג'וני שב. אבל שב לאן? הוא לא יודע, גם לא הקוראים. שיירי גופו חנוטים בחבושות, והוא מוטל ככלי ריק, קרעי רצועות של מומיה שכוחה, על מיטת בית חולים. למרות כל החוסרים הללו, הבלתי נתפסים […]

רומן עתידני מופרע במיוחד

התנועה הציונית נולדה לא בשוחות של מלחמת העולם באירופה, לא באספות פוליטיות הומות אדם ולא בפגישות של מחוקקים חמורי סבר – הציונות נולדה במוחם ובדמיונם הקודח של מחזאים, עיתונאים, אמנים וסופרים, מהרצל, דרך אחד העם ועד בוריס שץ. ראשיתה בחלום יצירתי במיוחד; המשכה במציאות פוליטית אפורה, שגרתית, לא יצירתית בעליל – אבל המציאות הזו אינה […]