״עשית אקזיט, לך זקוף״

בספרה החדש ביוטופ מנתחת אורלי קסטל־בלום את התנאים המאפשרים להתהלך ״בזקיפות קומה״ בחברה הישראלית. גיבור הרומן הוא ״מר ז׳וז׳ף שימל (לא דוקטור ולא פרופסור)״ (עמ׳ 9), מרצה לשעבר בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב. מאז פיטוריו מתקשה מר שימל ליצור לעצמו זהות חדשה ולכן נאחז בהישג היחיד של חייו – בעלותו על דירה בשדרות שאול […]

מועכת את גבולות הדאחקה

מעולם לא הבנתי אנשים שאומרים על יצירה ספרותית "צריך להיכנס ל־mood המתאים כדי לקלוט אותה". כמעט תמיד "mood" במקום "אווירה", ולפעמים במשמעות "סמים". בעיניי יצירה טובה מאזורי ההזיה והנונסנס מכניסה קוראים למצב תודעתי מיוחד בלי שישתמשו בחומרי עזר. מנגד, יצירה כזאת שאינה מהוקצעת יכולה לגרום להם לצחוק, אולי בעזרת חומרים כנ"ל. אבל גם בעד ההזיה […]

איך הפסקתי לצקצק והתחלתי לאהוב: על ביקורת ספרים בטיקטוק

האגדה מספרת על דוד בן גוריון שנסע בשנת 1958 לבקר את בתו גאולה באוקספורד וחזר מזועזע: ברגע שהדליקו את הטלוויזיה, נכדיו עזבו הכול ורצו אליה. "רציתי לראות מה הם רואים וחשכו עיניי. נכנס גנגסטר עם אקדח ויורים אחד על השני", תיאר בן גוריון את המאורע, והוסיף: "זה מביא לידי שחיתות. זה לא הופך אותם לרוצחים, […]

כותב המערבונים העברי הראשון

מפתה לקרוא את החיים מסופם, כאילו המוות מגלה איזה סוד גדול, או כאילו החיים הם סיפור פואנטה, ורק כשבא הסוף מתגלה האמת. ובפרט מפתה הדבר כאשר חושבים על יוסף לואידור, סופר עברי בן העלייה השנייה, שנרצח בפרעות תרפ"א יחד עם יוסף חיים ברנר וחבריו (הלא הם  צבי שץ, צבי גוגיג, ויהודה ואברם יצקר). מפתה לקרוא […]

לקראת שירה מז׳ורית

הציור המכונה ״ריבוע שחור״, של קזימיר מלביץ׳, החל את דרכו כחלק מהתפאורה של האופרה הרוסית הפוטוריסטית ״הניצחון על השמש״ ב־1913, ורק שנתיים לאחר מכן צויר מחדש כיצירה עצמאית. הדימוי האיקוני הזה, שחולל לימים מהפכה בתפיסת הציור במערב, הוא כלום והכול בו בזמן. כלום, במובן שהצבע השחור הוא כלום, במובן ששחור הוא חוסר.  והכול, כי הוא […]

דבר המערכת – מעלה 9

תסלחו לנו. הפעם, דבר המערכת חוזר לכמה טקסטים מוכרים לכאורה, להזכיר כמה דברים ידועים, כי חשוב לשוב ולהיזכר בחשיבות של השפה, באחריות המוטלת על כתפינו לגביה, ובחטא הפקרת השפה במקום הזה, לאורך זמן רב כל כך. חטא שמתוכו נובע הרקב והשבר שהחברה בישראל חווה בימים אלו. מהיכן להתחיל? אולי מכך שהעולם נברא במילים ספציפיות מפיו […]

בטן ופצע בברך

ישנו הבדל מהותי בין כתיבה על אודות ספרי שירה של משוררים בתחילת דרכם, של משוררים בסוף דרכם או של כאלה שעדיין נמצאים בדרכם. בין ההבטחה הגלומה שבראשוניות לבין הנאמר כבר הכול של מה שכבר ותיק ומבוסס, נעים המפלסים, המטפסים והשוהים במשעולי השירה; ולקוראים בני זמנם ישנה הפריבילגיה להיות עדים בזמן אמת לדרך הזו. ההבדל הזה […]