"עוד מעט אלך ואקח איתי את השתיקות"

סלחי לי חוה שרק עכשיו נפניתי לִשְׁנוֹת בך, כשאת משוררת מתה שאינה כותבת עוד. נשארת בשורות ובין השורות, ואת הרשימה הזו היית צריכה לקרוא בעיני הבשר שלך.

דברי פרידה

דומני שאני מפספס שמונים או תשעים אחוז מאותם ארמזים. אך כיאה לשירת אמת, יצירתה מעבירה את עיקר הדברים באופן חי, שאין לטעות בו.

"ואיך נעבור, ללא הגשר?"

חוה. הקול המיוחד. קצת צרוד, קצת מאומץ, טעון בדחיפות – אישית, רגשית, תרבותית. זה הצליל הנלווה מיד. קול חי ומהדהד. בשירים. כה רבים. מורכבי צורה ופשוטים, שזורים במקורות, ובוקעים ממקור תהומי ואישי.

דבר המערכת – מעלה 8

בשבת, ד' חשוון, המשוררת, העורכת, המתרגמת והיזמת חוה פנחס־כהן נלקחה לגנזי מרומים. היעלמותה הפתאומית מירושלים ומרחובותיה היא כמו צבע שנחמס ונוכח עתה רק כתשליל. פיגמנט של טורקיז שהעין מחפשת אחריו לשווא. וגם הרחובות שמהם נשללה תנועת החתירה המהירה שלה אל וכנגד. אל שיחה דחופה, אל מפעל חדש, אל רעיון, אל חברים. אל תשוקה וכנגד המכשולים: […]

חשיפה לצפון

לאחר סיום הקריאה בצֶלֶם, ספר הפרוזה החדש והרביעי של עינת יקיר, ותוך כדי כתיבת רשימה זו, החלטתי לקום ולנסוע ולבקר בקדיתא. לא יכולתי להתנער מהתחושה שלא אצליח להבין את הספר ולתאר אותו אם לא אראה בעיני את המקום שבו הוא מתרחש: יישוב אקולוגי לא מוכר שהוקם בסוף שנות השמונים. ביקרתי בקברי הצדיקים המתוארים בטקסט, ראיתי […]

השלג נתלה על קולב העצים

כשראה אור ספרה הראשון של נדיה עדינה רוז, דיו של שלג, הוא היה בגדר גילוי עבורי, בשל הדרך המפעימה והמדויקת שבה עוצבו בו נקודות התשתית של עולמה השירי: הגירה, זרות, משפחה, אובדן. אלה היו שירים של מי שהעברית עבורה היא מקום זר ומתעתע, ושדווקא בשל כך היא עושה בה פלאות, ומתבוננת בה ובמציאות שהיא מבטאת […]

רומנים מטופשים שכותבות נשים

מאנגלית: יהונתן דיין רומנים מטופשים שנכתבים בידי נשים מצטרפים לכדי סוגה שענפים רבים לה, המסתעפים בהתאם לאיכות המטופשת שלפיה הם מתארגנים – המקציפה, המשמימה, הצדקנית או הדקדקנית. אך שילובן של אלה – מבנה מעשים אמנותי של אווילות נשית – מהווה את הענף המרכזי של ספרות זאת, אשר תכונה בפינו סוגת קישוט ורגישות. הגיבורה, על פי […]

נשיקות על המצח

הרבה לפני שקראתי ספרים של יואל הופמן שמעתי עליו סיפורים, ואני מניח שאיני חריג בכך, לפחות לא בין בני דורי. שמעתי על איש זקן שחי בהרים בצפון ומדבר עם אבנים; שלפעמים יורד בגשם לנמל של צפת לדבר עם תלמידים על דברים של רוח באוניברסיטת חיפה; שחי פעם ביפן, שם נישק אותו קיקלופּ על המצח, ומאז […]