Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! מרץ 2024

גליון

המלצת שבוע הספר – יורם עשת

הרברט קלייד לואיס | האדון שנפל לים | מאנגלית: יהונתן דיין | זיקית, 2013 | 187 עמודים

מאת: יורם עשת

בשפה יבשה ואירונית חושף המחבר את נבכי הפחד הקמאי מפני אותו הרגע שבו, בלי התראה, נשמטת הקרקע מתחת לרגליים, נעלם כל המוכר והידוע ומאום לא נותר מהחיים שהכרנו.

השנה היא 1937 וספינת הקיטור אָרָבֶּלָה מפליגה באוקיינוס השקט. עם הזריחה, מחליק הנוסע הנרי פרסטון סטנדיש על כתם שמן ונופל מהסיפון לים. איש לא ראה או שמע אותו בנופלו ובזמן שהוא צופה בייאוש בספינתו נעלמת מעבר לאופק הוא מבין שיחלפו שעות רבות טרם יגלו שהוא נעלם ושאין סיכוי שהאונייה תשוב על עקבותיה ותמצא אותו. ומכיוון שהיא מפליגה הרחק מכל נתיב שיט, הוא יודע שסיכויי הצלתו אפסיים. אבל למרות זאת, הוא שוחה. ושוחה. ושוחה.

בשפה יבשה ואירונית חושף המחבר את נבכי הפחד הקמאי מפני אותו הרגע שבו, בלי התראה, נשמטת הקרקע מתחת לרגליים, נעלם כל המוכר והידוע ומאום לא נותר מהחיים שהכרנו. יש הקופאים באימה נוכח התובנה שהם עומדים למות, יש המגיבים בהיסטריה. ויש כאלה, כמו הנרי פרסטון סטנדיש, הממשיכים לחתור קדימה. לכאורה, הכול אבוד ואין בכך טעם, אבל הם אינם מסוגלים לוותר. ומבלי דעת מדוע, הם שוחים. ושוחים. ושוחים.
זוהי יצירת מופת פילוסופית על טבע האדם. אלגוריה מבריקה לטיבם של חיינו, להתמדה העיוורת והבלתי מודעת לעצמה. סיזיפוס מודרני, החותר לו בים ללא מטרה.

עוד במעלה...

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

אנטי־מחיקון: על שירי המחיקה של אלכס בן־ארי ב"מים מים"

ענפים סביב האין

לקראת שירה מז׳ורית

צעד בן אלפי־מילין

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות

שוב Imagine? אולי אפשר לעשות יותר

לא הכול שחור לבן – התעוררות השירה החרדית

מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית

בְּבַקָּשָׁה, שֶׁאֶהְיֶה הַכְּלַבְלָבָה שֶׁלֹּא רְצִיתֶם לָקַחַת

העובדה הפשוטה, החותכת

עוד סיפור אחד

דבר המערכת – מעלה 3

איך נשיר: שירה ופרוזה כשני אופנים של מסירת עדות

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

בַּפְּסָגוֹת הֵיטַבְתִּי לִשְׁכֹּחַ יוֹרְדֵי גַּיְא וּמִדְבָּר

דבר המערכת – מעלה 6

המלצת שבוע הספר – פניה חזן

כי צריך לשטוף הכל

האב, הבת, ורוח הקודש

לטמון בין הצורים את חמד הצורות

מסע שמאני בין תנוכים מְשֻושּים וקשקשים בשרניים

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

טלטול הפעמון

דיווח מתוך התרחשות

לחזור אל השקול

דבר המערכת – מעלה 8

כיצד להפסיק לפחד ממוות, להתחיל להתאבל על המתים ולאהוב את החיים

מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

אמונה בקריאה, קריאה באמונה

כך החל סבא לכתוב

אגרוף מונף כלפי מטה

תלישות בעולם נטול בית

להגנת הסוגה הבזויה

חלום על להבת נר שדועך

האמונה כקונפליקט

מן הקול אל ההד

תיאטרון הבובות של הנפש

דבר המערכת – מעלה 7

שתיקה יודעת קול

בקצה השיר ישן איש

דבר המערכת – מעלה 9

מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים

פה ובמקום אחר

איך לכתוב על הפוליטי?

הזהו אדם?

"אם העולם הזה נראה לכם רע, אתם צריכים לראות חלק מהאחרים"

בִּמקום בַּמולדת אוחזת אני בגלגולֵי עולם

"אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו"

Yes, I Do

קרקעיתה השקופה של הנפש

הצד החשוך של החיים

לפעמים הבלחה כבדה חולפת כתאווה

מה עושים גברים במלחמות?

איך לכתוב תחת צל

"דבר אנושי אינו זר לי", האומנם?

צָפוּן בָּרֵךְ | נהר השירה

מועכת את גבולות הדאחקה

כשהפחד למות הוא הפחד לחיות

צָפוּן בָּרֵךְ | חובה להשוות

לראות את הדברים באינסופיותם

הסבון בכה מאוד

בטן ופצע בברך

"האם צריך כאן איזה שיר, ועוד ביידיש?": על תרגום היהודית לישראלית

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

כזב ובדיון

לא לספר סיפור

דברי פרידה

המלצת שבוע הספר – יואב רייס

שיעור בהגנה עצמית

צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים

גם זו קריאה באודיסאה

טרמפיסט בגלקסיה בלי מדריך

״המזל הוא לפעמים שותף מופלא לפשע״

"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" – מסה על שירת זלדה

מות החתול ותחיית האנושיות

"אני זה הברזל. ברזל לא יכול להכות את עצמו"

על העיוורון

"עוֹד הַכֹּל יִסְתַּיֵּם / בְּכִי טוֹב / בְּכִי טוֹב / בְּכִי / בְּכִי / בְּכִי רַע"

שה האלוהים

מתוך המחברות

אלו שרואים, אלו שרואים כאשר מראים להם ואלו שאינם רואים

החוש השישי

פינוק בשירה הישראלית

ההיקסמות או התוגה על מה שיש

קלוז־אפ עצבני

"עוד מעט אלך ואקח איתי את השתיקות"

דילטנטיות שלא בעיתה

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז

הביוגרפיה הראשונה של דנטה

שהכל נברא בלשון

איך תודעה נולדת מחדש

לכל שיר יש תולדות חיים

"איזה סקסאפיל יש למשוררים זקנים?" על שלוש אסופות של שירת זקנה

בשבח הארוס

מעבר לסטיגמה

צָפוּן בָּרֵךְ | צליל של נייר ישן

"הענקתי לך את עצמותי / כדי לפסל מהן פסליך"