מתוך המחברות

מאנגלית: יהודה ויזן

 

◆ אפשר לשפוט תקופה על פי איכות כישלונותיה.

◆ כמו תמיד, יש יותר זבל מפחים.

◆ הלוואי שהיו לי הכוחות לאהוב את כולכם.

◆ אני מאמין, אפילו מתוך שינה.

◆ שאפתנות היא סוג של שיגעון.

◆ הבשר משלם את המחיר על תעוזת הנפש.

◆ כולנו משתוקקים לחבר יצירת מופת משמימה שכולם מעמידים פנים שקראו.

◆ אני מסוגל להפוך לציפור, אך איני מסוגל לכתוב סיפור.

◆ המעשה השירי נותר, עבורי, מסתורי יותר מן המשגל.

◆ אני מדוכא. הלוואי שהייתי אוהב את הנרי ג'יימס.

◆ מדי שנה החיפוש שלי אחר אדם דגול, אפילו אדם כשיר, נעשה ממושך ונואש יותר ויותר.

◆ בכל הנוגע לשירה, איננו יכולים לומר אלא חצאי אמיתות.

◆ הוראת השירה מצריכה קנאות.

◆ שירה, כמו אלוהים, היא הנושא של יותר מדי שיחות שמקיימים מוחות לא נבונים.

◆ המרצה אמור לדעת. איני משתייך לזן הזה.

◆ האגו הספרותי הוא אחד המנגנונים העדינים ביותר המוכרים לאדם.

◆ שירה היא המבחן הגדול של המבקר; לכן הוא בדרך כלל חושש להתייצב מולה.

◆ מבקרים רוצים לדבר על דברים שאתה אמור לדעת באופן אינסטינקטיבי.

◆ אני אוהב אנשים שאפתניים. לעיתים נדירות הם אינטליגנטים.

◆ אגדיר זאת כך: אני מתעב כלבים, אך מעריץ זאבים.

◆ אני מתחיל לחשוב כמו סופר. האם זהו המוות?

◆ בשירה אין קוראים מזדמנים.

◆ "אבל קריאת שירה היא צורך טבעי, כמו לאכול ארוחת בוקר." אבוי, יש מי שמדמים זאת לצרכים טבעיים אחרים.

◆ הצורה מגלמת את האבא: אומרת לכם מה אתם רשאים ומה אינכם רשאים לעשות.

◆ כל צורה, אפילו הצורות הכבירות שהמסורת קידשה, יכולה להפוך למלכודת.

◆ משלמים לי כדי להזכיר לכם מה אתם.

◆ כתיבת שירה (המלאכה) לא ניתנת ללימוד, אך אפשר לרמוז עליה.

◆ כי שירה, יקיריי,

אינה דברים שאנשים אחרים אמרו או חשבו

גם לא מה שאתם חושבים.

◆ המשורר הצעיר חש בקרבו כוחות שרחוקים מלהיות מובעים: הוא מבקש שיכבדו אותו בשל דחפיו ולא בשל ביצועיו.

◆ אני ממליץ לך לפנות, בעצמך ותכף ומיד, למשוררים שקרובים לגילך. אחדים מהם עשויים לשקף את בלבולך ומבוכתך – הנח להם להיוותר בני בלי שם – קרא בהם בתשוקה ובביקורתיות.

◆ לחדור להלך המחשבה של בני דורך  –  זוהי בלא ספק אחת ממשימותיו של האמן.

◆ אנרגיה היא נשמת השירה. שפה פעילה נפיצה.

◆ לעשות את השורה עצמה למעניינת – מן ההיבט התחבירי – זו הבעיה.

◆ פרדוקס: מספר האנשים שיודעים מהו שיר, גדול ממספר האנשים שיודעים מהי שורה.

◆ סימן ההיכר של המשורר האמיתי: הוא לעולם מחדש את עצמו.

◆ השיר, אפילו זמן קצר לאחר כתיבתו, כבר לא נדמה יותר כנס; ואילו בטרם כתיבתו, הוא נדמה כדבר מה המצוי אף מעבר ליכולתם של האלים.

◆ לאדם רב־פנים יש הרבה מקצבים.

◆ אתה מוכרח להאמין ששיר הוא דבר קדוש – כלומר, שיר טוב.

◆ הזכר לעצמך פעם נוספת את קדושתה המוחלטת של משימתך.

◆ אני המום מיופיו של אי־הסדר שבשירה, מבתוליותן הנצחית של המילים.

◆ אני חושב כמו שאני מריח.

◆ אני יותר ממה שעורי מאפשר.

◆ ההערצה החשאית שאנו חשים כלפי כל דבר שמבוצע היטב – אפילו רצח.

◆ כל תגלית מייצרת את הכאוס שלה.

◆ שיר: ניצחון נוסף על הכאוס.

◆ מילוליות היא הנשק של השטן.

◆ כמעט כל השפה היא מטאפורה מתה.

◆ משורר נמדד, בין היתר, לפי ההשפעות שהוא מצליח להתנגד להן.

◆ לחירות יש את העריצים שלה – אפילו בשירה.

◆ מה אני, ג'יגולו רוחני?

◆ אני משורר: אני תמיד רעב.

◆ המילים שוחקות אותי.

◆ היום ארצה על בלבול. אני לגמרי בעדו.

◆ אם אינכם יכולים לעמוד בקצב, חזרו לאחור.

◆   ◆   ◆

יש לי חיבה גדולה לאפוריזמים של משוררים, ולמעלה מכך, למחברות שבהן תיעד המשורר את מחשבותיו הגולמיות מבלי לתת על כך דין וחשבון, מבלי להתחשב בקהל כלשהו ומבלי לנסות להעמיד תזה, שיטה או משהו שלם. מחברות שכאלה מאפשרות לנו להתוודע אינטימית לא רק להלך הרוח ולמחשבותיו השונות של המשורר (ויהא נושאן אשר יהא, הוא תמיד גם שירה), אלא גם למנגנון הייחודי של השכל המשוררי ("אני חושב כמו שאני מריח"), המתחיל כמעט תמיד מן המסקנה, או ההבחנה, ההבזקית (ובדרך כלל מסתפק בה) – כמעין אצן שקו הזינוק שלו הוא גם קו הסיום (וזאת בשונה למשל מהוגים, חוקרים או מבקרים ש"רוצים לדבר על דברים שאתה אמור לדעת באופן אינסטינקטיבי").

 

תיאודור רות'קה (Roethke, 1908–1963), היה משורר ומבקר ספרות, מבכירי המשוררים האמריקאים במאה ה־20. שירתו, כמו גם כתיבתו העיונית על שירה, טרם זכו למקומם הראוי על מדף הספרים העברי. לפי שעה הופיעו בעברית שירים אחדים פרי עטו (בתרגומם של משה דור, אשר רייך, גיורא לשם, יעל גלוברמן ואחרים) וכן הספרון הצנום "ילד על גג חממה" ובו שמונה־עשר שירים בתרגום צביקה יעקובי (עקד, 1995). בגיליון 48 של כתב העת "הליקון" (2002) הופיע מבחר קצר ממחברותיו של רות'קה, תחת הכותרת "עצות למשורר צעיר" בתרגומה של סבינה מסג. שיר נוסף שלו, קטן ונוגע ללב, נכלל באסופת תרגומי "שירים של אחרים" ("עכשיו", 2016):

אקדמאי

 

הַסְּטָטוֹסְקוֹפּ מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה אֲסוֹנִית:

סָבִיר לְהָנִיחַ שֶׁתִּחְיֶה עוֹד שָׁנִים,

עִם מְטַפֶּלֶת צְמוּדָה וּבְצַעַד כּוֹשֵׁל

כְּשֶׁסִּגְנוֹן כְּתִיבָתְךָ הוֹלֵךְ וּמִתְרַשֵּׁל

מִתְרַשֵּׁל

וְהוֹלֵךְ.

 

* האפוריזמים שלעיל לוקטו באופן אקראי למדי מתוך: Straw for the Fire: From the Notebooks of Theodore Roethke.