דבר המערכת – מעלה 4

מאז ומעולם ביקורת ראויה נתפסה ככרוכה בריחוק. אולי אלו השורשים האטימולוגיים של המילה היוונית kritikos (κριτικός) שמשמעה שופט, מנפה ומפריד; של המילה הלטינית criticus שמשמעה שופט, מעריך או צנזור; ושל המילה הצרפתיתcritique שמשמעה שופט או מעריך – אלה מעידות כי בלב המילה ביקורת עומדת עֶמדה מרוחקת. וכפי שבמשפט מצופה שהשופט יהיה בלתי קשור בצדדים הנדונים […]

מתחת לשמיים של שומקום

תמנע, גיבורת חג המכשפה של עינת בדי, היא גיבורה מפתיעה בין גיבורות ספרים בני זמננו. היא אינה מצייתת לתבניות של חוקיות ריאליסטית, ופעולותיה אינן כפופות למניעים פסיכולוגיים ברורים. תמנע היא אישה צעירה, נשואה ואם לילד, ועלילת סיפורה המובא בגוף ראשון קוראת תיגר על סיפורי המסע המוכרים בספרות העברית. חג המכשפה נפתח בסיפורם של תמנע ובעלה […]

לֹא נַחְתִּים שָׁעוֹן כִּי אֵין שָׁעוֹת

על כריכת ספרה של ענת לוין מופיע שמו באותיות כחולות גדולות: רק רגע גוף, על רקע בהיר ללא דימוי. ניתן לראות זאת כהצעת קריאה אפשרית לספר – המשוררת שמה את הרגע במרכז, בוחנת משמעות החל מהאותיות שמרכיבות אותו: כך הרי"ש והגימ"ל שחוזרות, הקו"ף שדוחקת את העי"ן. החזרה מייצרת מצלול קצוב, מבוּדד, וממחישה את התנועה בין […]

עוד סיפור אחד

אלכס אפשטיין הוא סופר רב זכויות. ספרו הראשון שאיגד שירים תחת השם כותב לנינגרד ושירים אחרים ראה אור בשנת 1993, ומאז פרסם שבעה עשר ספרים; האחרון שבהם הוא דמיון, ובו תעסוק רשימה זו, אבל לפני כן – כמה מילים על יצירתו של אפשטיין. עוד לפני שאקספרימנטליות, קונספטואליות או משחקיות היו שם נרדף לספרות עכשווית מקומית, […]

השירה כצֵיד החד־פעמי

את "ביקורת הכריכות" הראשונה שלי כתבתי בכיתה ד [מ.ש.ר.]. השתתפתי אז בחוג ספרות, ונפגשנו מדי יום רביעי אחר הצהריים, ילדים מכל רחבי ישראל, בסלון דירתה של שרית פוקס ברחוב פרוג 10 בתל אביב. בפגישה הראשונה שרית ביקשה שנבחר ספר מבין הספרים שבספרייתה ונכתוב על החפץ שהוא. כתבתי על קח (1973) של מאיר ויזלטיר ("זרוק את […]

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

"תכתבי, נו, תכתבי, למה את לא כותבת? ישכחו אותך, יש לך מומנטום, הקוראות מחכות, יחשבו שאת במשבר הספר השני, ברור שאת במשבר הספר השני, את סופרת של ספר אחד. נו תכתבי, זה הכול עניין של החלטה. תחליטי שאת כותבת, תסגרי את הדלת, תתיישבי, זה יגיע, זה יבוא". אלה היו הקולות המאיצים והביקורתיים שהלמו בי מאז […]

שבריריות החלום

אם יש צורה ספרותית שיכולה להעביר תחושה של חלום, זה כנראה הסיפור הקצר: אנחנו שוקעים לתוכו, מתמסרים להיגיון הפנימי שלו, ואז נדרשים להקיץ ממנו – ואם הוא טוב, התחושה היא שזה תמיד מהר מדי. אם כן, במובן זה, אין טבעי מכך שהסופרת, המשוררת והמתרגמת טל ניצן תוציא ספר סיפורים קצרים, שכן החלום הוא מוטיב ונושא […]

חד אבל לא משמעי

בשנים האחרונות העיסוק במין ובמיניות זוכה לפריחה חסרת תקדים בישראל. מה שהחל כרחש בקבוצות סגורות בפייסבוק, באתר הספרים "אינדיבוק" ובדרישה הולכת וגוברת לרומנים רומנטיים־ארוטיים (מתורגמים בדרך כלל), התפרץ מעל לפני השטח ב־2017 עם פרסום הספר ערות (ידיעות ספרים, 2017) שערכה תמר מור־סלע, ובו 23 מונולוגים של נשים המדברות בפתיחות על מיניותן ועל גופן. הספר היה […]

וזרח השמש

אחת השאיפות הגדולות של מנהיגי הציונות הייתה להצמיח בארץ ישראל דור של צברים חסונים ושזופים היודעים לעבוד את האדמה. דמות הצבר המחוספס ביקשה להחליף את ייצוג דמות היהודי החיוור, החולני והנרפּה, הרכון על ספרי הקודש בגלות. לשמש הים־תיכונית יוּעד תפקיד חשוב בהבראת האומה ובהפיכתם של העולים מאנשי ספר לפועלים. שום דבר לא יסתיר את השמש, […]

מינימום כסף, מקסימום אגו – הטיפים הפואטיים של דוד אבידן

טיפים למשורר מתחיל הוא ספר מאמריו הספרותיים הראשון של דוד אבידן, שבאופן אירוני ראה אור באיחור עתידני אופנתי של 26 שנים. הספר כולל כינוס של 13 טורים שפורסמו במעריב (ינואר – מאי 1990) תחת הכותרת "טיפים למשורר מתחיל". זהו ספר הדרכה הכולל שלל עצות למשורר בן כל גיל הנמצא בראשית דרכו. פואטיקה של אסופת מאמרים […]