Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! מרץ 2024

"האם צריך כאן איזה שיר, ועוד ביידיש?": על תרגום היהודית לישראלית

אחד השירים היפים שמכונסים בזר שלגים, אנתולוגיית שירת היידיש המודרנית שראתה אור לאחרונה בעברית בהוצאת "ה־21" החדשה, הוא שיר ארס־פואטי מאת אברהם סוצקבר. "מעץ עושים נייר", כותב סוצקבר; "אני דווקא / הופך נייר לְעץ, לְעץ־חיים, / וּמשתרש בו עד אשר נבקע / בו שיר הציפורים, ונשמעים / צלילים פורחים ברוכים. כי בְּדָמִי / שינוי השינויים […]

לשון נופל על לשון

הלשון נושלה הוא ספר הפרוזה השנים־עשר של שמעון אדף. בעיניי זהו הספר הניסיוני ביותר שלו. לרגעים הייתי נותן לו את התואר אוונגרדי, ובהחלט הייתי שם אותו ביצירות החורגות. בחלקים ממנו מתפעמים מהשפה והסגנון ובחלקים אחרים אנחנו עומדים בפני השאלות הכי מטרידות ביותר שיכולות לעלות בזמן קריאת ספר: “מה קרה פה?״, “מה פספסתי?״, “מה רוצה ממני […]

לראות את הדברים באינסופיותם

אני אוהב לדפדף בספרים, ויש לי אפילו שיטה: אני נכנס לחנות ספרים, בוחר ספר מהערמה שעל השולחן, מריץ את הדפים, עוצר פתאום, מניח לעין לאתר נקודה סתמית בדף, וקורא כמה משפטים. אם בשלוש פתיחות אקראיות של הספר נפלתי על משפטים יפים, מעניינים, מעוררי מחשבה – אני קונה את הספר. אם לא, אני עובר לספר הבא […]

תריסים קדושים – היומיומי הוא הנשגב

בסתיו 1955 עגנה בנמל חיפה האונייה "ארצה", ומסיפונה ירד יצחק בשביס־זינגר, סופר היידיש הגדול ולימים חתן פרס נובל לספרות, מחברן של יצירות מופת כמו הקוסם מלובלין (ספריית פועלים, 2008) והעבד (עם עובד, 2002). בביקורו תר בשביס־זינגר את הארץ לאורכה ולרוחבה במשך חודשיים, ושהה – בין השאר – בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בקיבוץ בית אלפא, בצפת […]

על הכמיהה היסודית ביותר: גאולה

הדרך הנכונה ביותר, לדעתי, להתחיל רשימה העוסקת בספרו של גרשם שלום שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו – שראה אור במקור בשנת 1957 בהוצאת עם עובד – היא להכריז כבר בפתח הדברים כי מדובר בספר גדול. ככה, פשוט, עם כל הגסות ההכרחית שמתלווה להצהרה כזו. ונכון לפתוח את הטקסט הזה, על הספר הזה, ככה, בעיקר […]

אני הכי עצמי כשאני מבזיקה בחופזה

אחרי עשרים סרטי קולנוע, סדרות, מאות מיליוני דולרים שהושקעו ועשרות מיליארדי דולרים ברווחים, אפשר לומר שהיקום הקולנועי של מארוול הצליח לייצר שני רגעים גדולים בתולדות הקולנוע: הראשון היה סצנת הסיום של "הנוקמים: מלחמת האינסוף״, המשלבת אלפי שחקנים וקרשנדו אפוקליפטי בממדים שטרם נראו עד כה על המסך הגדול; השני היה סצנה מהסרט "מלחמת אזרחים״, שבה איירון […]

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

מהנדסי הנפש האנושית, ספר ביכוריו של לאון פרנקו, הוא מעשה ספרותי שמרכזו בצורה. ספר צנום זה נפתח בהקדמה פיקטיבית של “מתרגם״ הספר – המחבר עצמו – המתארת את סיפור גילויה של היצירה בגנזך מוזנח במוסקבה, בבריה״מ שעומדת לפני קריסתה בסוף שנות ה־80. זהו ההיבט הצורני הראשון של היצירה: התחזותה ליצירה רוסית מקורית שנעלמה במרתפי הצנזורה […]