גם המשיח קונה ליפסטיק לאימא שלו?

הקריאה בקובץ הסיפורים אבא, בן, סבתא דינה מסתיימת בתחושת הסחרור שמותירות יצירות שנדמה כי נגעו בכל נים בחוויית החיים. בר יוסף מבריק ביכולתו לתאר את הבלתי ניתן לתיאור, בנותנו שם לדברים שלא הצלחנו לקרוא בשם, אף שהיינו זקוקים לו כל כך. מכשלתו העיקרית של הספר היא איגוד הנובלות לטריפטיכון, משום שהנובלה החותמת מתקשה להשלים את […]

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז

השנה האחרונה לימדה אותנו שיעור מאלף בטכניקה ספרותית חמקמקה ומתעתעת – ההזרה. בימי המגיפה, הפעולות הבסיסיות שהרכיבו את היום־יום שלנו עברו דה־אוטומטיזציה: למדנו להסתיר את פנינו במסיכות בכל יציאה מהבית, המפגשים בינינו הושמו בסד מכאני של ריחוק, ולפני כל מגע בינינו לבינינו, בינינו לבין החפצים שסביבנו, חשבנו פעמיים אם ואיך וכמה לחטא את העולם שהתמלא […]

גם זו קריאה באודיסאה

מה קורה כשאפוס עתיק פוגש יצירה חדשה, ובתווך – כשלושת אלפים שנה? התשובה טמונה בשאת, ספר הביכורים של יפעל ביסטרי (יליד 1978). ביסטרי הוא משורר קלסיציסט שהִרבה לקרוא, וקרא את המיטב של הקלאסיקה העולמית. הוא קרא את התנ"ך, את האודיסאה והאיליאדה של הומרוס; הוא קרא את אַינֵאִיס של ורגיליוס ואת דנטה ו"הקומדיה" שלו, והם שנתנו לו […]

האב, הבת, ורוח הקודש

א"ב יהושע התחיל את דרכו במרד נגד הכתיבה הריאליסטית: אל מול ספרות דור תש"ח, המציאותית כל כך, הוא החל דווקא בכתיבה סימבולית־אלגורית, מופשטת, שהאירועים בה מתרחשים בממד על־זמני ולא בתוך מציאות היסטורית קונקרטית. ספרו הראשון, מות הזקן (1962), היה קובץ סיפורים סוריאליסטיים, שכמו נתלשו מההוויה הישראלית המוכרת, אבל בכל זאת רמזו על מה שמתרחש בה. […]

אלו שרואים, אלו שרואים כאשר מראים להם ואלו שאינם רואים

מעולם לא הבנתי מחמאות כמו "לא הצלחתי להוריד אותו מהיד" או "קראתי בנשימה אחת" שנוהגים לתת לספרים. בקריאה בספרים אני מרוויח נשימות כאילו הייתי ביוגה; בקריאה בספרים אני צובר בהִיות באוויר, קיפאון של הזמן; בעודי מחזיק את הספר למספר שניות והמחשבות מתעופפות בראשי בעקבות הדברים שקראתי. עם זאת, אני מודה, יש משהו סוחף בקריאה רציפה […]

גילוי דעת

קריאה היא אירוע אינדיבידואלי. המפגש בין קורא לספר הוא התרחשות חד־פעמית שבה נפגשים הטקסט והקורא כולו: סך הרעיונות, הפחדים והמחשבות של האוחז בספר – הרוקדים עם היצירה. סוג המחול משתנה: במקרים נהדרים – הקורא והטקסט מבצעים טנגו סינכרוני; במקרים מורכבים – מדובר בסטפס; לעיתים, הקורא חווה, לרוב ללא ידיעתו, איזה מין דחף לאוטונומיה ופורץ באימפרוביזציה. […]