Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! מרץ 2024

דבר המערכת – מעלה 2

עוד לפני יציאת הגיליון הראשון של מעלה ראה אור ספר חדש בשם אנשים עדינים שכתבה מיכל ברנע־אסטרוג (רסלינג, 2019). אם מעלה דיבר לליבכם, אנו ממליצים לכם לקרוא את הספר הזה, המבקש לכונן את העדינות כערך, ולהבדילו משלל האסוציאציות הבלתי מדויקות שהמילה הזו מעוררת. אנשים עדינים משיב בבהירות על כמה מהשאלות ואי ההבנות הרווחות כלפי העדינות […]

פה ובמקום אחר

באופן נדיר ובלתי שגור כאן, ראה אור לאחרונה ״אתנחתא לנביחות״, ספר סיפוריה הקצרים של שייח׳ה חליווא, סופרת פלסטינית ילידת הכפר אל־ריי שבצפון וכיום תושבת יפו. הספר תורגם לעברית בידי אילנה המרמן ויצא כחלק מסדרת הספרים ״9 ירחים״, סדרה לתרגום ספרות ערבית עכשווית בעריכת רים ע׳נאיים בהוצאת אפיק. אני אומרת בלתי שגור, משום שדוּבר כבר רבות […]

העובדה הפשוטה, החותכת

סמואל בקט, הסופר האירי זוכה פרס הנובל שכתב באנגלית ובצרפתית, היה כותב פורה מאוד; הוא כתב עשרות כתבים בז'אנרים מגוונים: מחזות, רומנים, תסכיתים ותסריטים לטלוויזיה ולקולנוע. עם זאת, יש להניח שלמשמע שמו עולה בזיכרוננו "מחכים לגודו", המחזה הידוע ביותר שכתב: הדרמה האקזיסטנציאליסטית שבמרכזה שני נוודים שקיומם נע סביב הציפייה לדמות מסתורית שאמורה להעניק משמעות לקיומם הארעי; […]

אנטי־מחיקון: על שירי המחיקה של אלכס בן־ארי ב"מים מים"

המשורר אלכס בן־ארי החליט למחוק את ספר ביכוריו ימים סמויים (2008) בטוש שחור עבה. הוא השחיר משפטים שלמים משיריו ויצר מתוכם שירים חדשים וספר חדש הנקרא מים מים. זהו ספרו הרביעי של המשורר, ואפשר אולי לקרוא אותו גם כמעין "מבחר וחדשים", שכן השירים המחוקים מופיעים בספר לצד השירים הישנים, ומאפשרים לקוראים שיצליחו להשיג עותק מהספר […]

לאן ללכת מכאן

ליאור שטרנברג ואני מכירים שנים רבות ואף היינו חברים בקבוצת "כתובת" הירושלמית. יחד תרגמנו ופרסמנו מבחר מיצירתו של המשורר האירי הגדול שיימוס היני. לאור ההיכרות הזו, אינני המועמד הטבעי לכתוב ביקורת על הלחם, המלח – מבחר שיריו שראה אור לאחרונה. אך בכל זאת אכתוב, ואפילו מתוך דחיפות גדולה, כמי שמתפעל משירתו של אחד המשוררים הליריים […]

צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים

שער הספר חרסים הוא דוגמה נפלאה במיוחד להיותם של טקסט ודימוי, קריאה ומבט כרוכים אלה באלה. לכאורה, הכול טקסט על שער הספר הזה: השם חרסים מעוצב באות דפוס חומה, מעליה שם המשורר אבות ישורון באותה אות, מעט דקה יותר ובשחור, כצבע הדיו של שלוש שורות כתב ידו המנוקד, וכולם על מצע של מעטפת נייר חומה. […]

בִּמקום בַּמולדת אוחזת אני בגלגולֵי עולם

בשנת 1940 הגיעה נלי זק"ש מגרמניה, מולדתה, לסטוקהולם לאחר שנמלטה בעור שיניה מן ההשמדה. מלוּוה באִימה הקשישה, מצאה את עצמה בגיל חמישים בארץ זרה, עקורה מלשון ומבית, ניצולה מקטסטרופה שאת היקפה וממדיה איש לא שיער אז. מתוך האלם שיפיל עליה האסון, תחצוב בעשורים שאחרי המלחמה את שירתה החדשה. תהילים של לילה – מבחר חדש משירתה […]

לפעמים הבלחה כבדה חולפת כתאווה

עודד כרמלי ושני פוקר הוציאו לאור שלושה מחזות אבודים של יונה וולך. זו מציאה גדולה בהיקפה ומרגשת, והם התקינו אותה במסירות ובבהירות: בהקדמתם הם מפרטים את תהליך מציאת המחזות ומעניקים הצצה שקופה וברורה של תהליך עבודתם. הם מבהירים: "השתדלנו להיות ענווים במלאכתנו. לא ניסינו לתקן את שנראה טעון תיקון, ובעיקר לא באנו להתקין סד זה […]

מים אחרים באותם הנהרות

קנאת סופרות, ספרה החדש של מאיה ערד, עוסק בעולמה המקצועי של הסופרת אביגיל שלו, אשר הגשימה את השאיפה לפרסם ספר ולהפוך לסופרת מוּכרת ומוֹכרת, אך עדיין נאבקת על מעמדה בעולם הספרות מול מגוון יוצרות אחרות, בכירות וזוטרות ממנה. ספרה האחרון של אביגיל נכנס לרשימה הארוכה של המועמדים לפרס ספיר, ואביגיל מתמודדת לא רק עם התקווה […]

עולם חדש מופלא

על גב הכריכה האנגלית של הרומן קרן השמע בסדרת Penguin Modern Classics נכתב כי הוא "התאום הנסתר" של הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. ללא ספק, יצירת המופת של לואיס קרול מהדהדת ברקע הקריאה ברומן של לאונורה קרינגטון, שיצא במקור ב־1974, וזוכה כעת לתרגום ראשון לעברית. כמו אליס, גם קרן השמע היא יצירה שמציעה לקוראות ולקוראים בה […]