Yes, I Do

אתחיל בסיפור המפגש הלעוס לעייפה בין ג׳ון לנון ליוקו אונו. לנון הוזמן לתערוכה של האומנית אונו בגלריית אינדיקה בלונדון. תחילה חשב שהוא הוזמן אליה כדי לנצל את הונו – שיקנה אחת מן היצירות; הוא התאכזב מרובן, עד שנתקל בעבודה ששינתה את דעתו. הוא נאלץ לטפס אליה בסולם שהוביל אל קנבס שהיה תלוי על התקרה ולצידו […]

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

לילדיי דניאל ויונתן, בני שיחי על קרינג׳ לאחרונה התחוור לי שקיימת זיקה עקרונית בין קרינג׳ לשירה. זה היה רגע זהותי מורכב עבורי כמשורר, שלא לומר מביך. לא הייתי יכול לחשוב על עצמי במונחי קרינג׳ אלמלא נחשפתי למושג הזה לאחרונה, אולי כמו רבים אחרים בישראל. המפגש הראשוני עם המושג היה אמורפי, אבל הפופולריות והטרנדיות שלו לצד […]

דבר המערכת – מעלה 4

מאז ומעולם ביקורת ראויה נתפסה ככרוכה בריחוק. אולי אלו השורשים האטימולוגיים של המילה היוונית kritikos (κριτικός) שמשמעה שופט, מנפה ומפריד; של המילה הלטינית criticus שמשמעה שופט, מעריך או צנזור; ושל המילה הצרפתיתcritique שמשמעה שופט או מעריך – אלה מעידות כי בלב המילה ביקורת עומדת עֶמדה מרוחקת. וכפי שבמשפט מצופה שהשופט יהיה בלתי קשור בצדדים הנדונים […]

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

"תכתבי, נו, תכתבי, למה את לא כותבת? ישכחו אותך, יש לך מומנטום, הקוראות מחכות, יחשבו שאת במשבר הספר השני, ברור שאת במשבר הספר השני, את סופרת של ספר אחד. נו תכתבי, זה הכול עניין של החלטה. תחליטי שאת כותבת, תסגרי את הדלת, תתיישבי, זה יגיע, זה יבוא". אלה היו הקולות המאיצים והביקורתיים שהלמו בי מאז […]

דבר המערכת – מעלה 3

בכל פעם שאנחנו מבצעים פעולת חיפוש בגוגל אנחנו עומדים מול הדפדפן הלבן־לכאורה, ומקלידים את שאלותינו אל תוך שורה ריקה. אך בעודנו מחפשים את הדבר שלו אנחנו זקוקים, אנחנו נוטים לשכוח כי הדפדפן אינו לבן והשורה אינה ריקה, ושוכחים שאנחנו נוגעים בממשק בלבד – רחוקים עד אינסוף מן התוכנה. במילים אחרות, אנחנו שוכחים את אי שקיפותו […]

חוש הביקורת

החוש של הביקורת ב־11.6.18 התעוררתי מחלום שבו חברי הסופר יובל יבנה כותב מאמר ספרותי. ראיתי דף לבן ובקצהו העליון את כותרת המשנה של המאמר: פואטיקה פּוּשִׁית. במהלך החלום הנחתי שאולי מדובר בכינוי גנאי לפואטיקת אגו אשר מטרתה העיקרית היא לפלס דרך לתהילה ספרותית על חשבון השלמות האסתטית והיושר האתי באמצעות שימוש כוחני במניפולציות תקשורתיות. כעסתי […]

הביוגרפיה הראשונה של דנטה

למה הקל הוא הקשה? אולי כי רוב הזמן אנחנו לא "קלים" ולא פשוטים. אלא שלעיתים ישנם אנשים המעוררים בנו את היכולת להיות בעלי תום, לא מפוצלים, להאמין במה שפינו מדבר. גם אם מחוות תודה בין משוררים היא מורכבת, הרי בתשתיתה היא מחווה עמוקה של הלל ושבח. את מברכת, ובעודך מברכת את יודעת שאת מסוגלת לכך […]

בשבח הארוס

התמזל מזלו של דוד פרישמן, שכתב את דבר ביקורתו על המשוררים, הסופרים והמבקרים העבריים לפני כמעט מאה שנים, ולא נחשף לפייסבוק של ימינו – זה המשפיע מטובו המלייק והמלקלק על תרבות הביקורת כולה. שם כנראה היו מעלים אותו על מוקד, מלינים על "זירת גלדיאטורים" ועל "האלימות שפושה במעשה הביקורת". אבל אי־אז, בספרו שבעה מכתבים חדשים […]

דבר המערכת – מעלה 2

עוד לפני יציאת הגיליון הראשון של מעלה ראה אור ספר חדש בשם אנשים עדינים שכתבה מיכל ברנע־אסטרוג (רסלינג, 2019). אם מעלה דיבר לליבכם, אנו ממליצים לכם לקרוא את הספר הזה, המבקש לכונן את העדינות כערך, ולהבדילו משלל האסוציאציות הבלתי מדויקות שהמילה הזו מעוררת. אנשים עדינים משיב בבהירות על כמה מהשאלות ואי ההבנות הרווחות כלפי העדינות […]

מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית

חיים גורי נהג לתאר את דרכו להתמודד עם ביקורת קשה באמצעות הומור עצמי שחור ותיאטרליות. הוא תיאר תהליך עיכול נפשי מתמשך של ארבעה ימים – כנראה פרפראזה על מודל חמשת שלבי האבל: היום הראשון הוא יום ההלם; השני, יום התרעלה; השלישי, יום רעי איוב (שבו החברים, משוררים אחרים, מהלכים בזהירות סביב הביקורת, מנסים לנחם, ללא […]