Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! מרץ 2024

תסבוב לא תישן

איה אליה היא עיתונאית ובמאית הסרט "דפיקה בדלת", שעוסק בשכול דרך עיני המבשרים. היא אחותו של איתמר אליה, שנהרג באסון השייטת בלבנון בשנת 1997. גופתו נותרה בשטח והוחזרה לאחר עשרה חודשים בעסקת שבויים. היא אתה עכשיו הוא ספרה הראשון. בשירים קצובים וחותכים משרטטת אליה בספר ביכוריה בולען שנפער ושאב אליו אהבה, ותשוקה וחיים ובעיקר גופה […]

אפשרות של X

אפשרות של אי, הסָפֵק, מה שנמחק, שלא נאמר, שלא נצעק, הוא העומד במרכז התעתוע המתמשך שהוא הנובלה (ולא רומן, כנטען מטעמי שיווק בגב הכריכה) הצעקה, ספרה השני של מעין איתן. קדמה לו נובלה אחרת, "אהבה" שמה (רסלינג, 2020), מדוברת יחסית, שהעמידה את איתן, לפחות לרגע, במרכזה של הבימה הספרותית, כמנסחת סגנון פואטי ייחודי. הטעיה הוא […]

החוש השישי

ג'וני לא שומע, ג'וני גם לא רואה, לג'וני אין רגליים, לג'וני אין ידיים, לג'וני אין אף, לג'וני אין פה. ג'וני חי, ג'וני שב. אבל שב לאן? הוא לא יודע, גם לא הקוראים. שיירי גופו חנוטים בחבושות, והוא מוטל ככלי ריק, קרעי רצועות של מומיה שכוחה, על מיטת בית חולים. למרות כל החוסרים הללו, הבלתי נתפסים […]

אגרוף מונף כלפי מטה

הגיבור והמספר נטול השם של הנובלה מנהל בית הספר לא רוצה להיות מנהל, גם לא מורה. מיואש וציני, הוא בעיקר רוצה שיעזבו אותו בשקט כדי שיוכל לשקוע בדמדומים מתמשכים וחסרי דאגות, אגב עישון בלתי פוסק, הומור גרדומים מריר ותחבולות לשוניות. הוא עוזב את משרתו כמורה ו"מקודם" לתפקיד מנהל בית ספר יסודי קטן ונידח. תוספת השכר […]

קטלן א'

החל מראשית שנות השמונים ועד שנת 2017 פעלה ברפובליקה הספרותית העברית בריה משונה, יחידה במינה; אמנון נבות שמה. נבות גילם בגופו ובמקלדתו את דמות הסופר־מבקר הטוטלי, שאינו יכול לנוח אל מול שטף הטקסטים המובא לפתחו. הוא ירה חיצי ביקורת שנונים (וארסיים ברובם המוחלט) אל עבר האושיות הספרותיות הבכירות בישראל, ולא חס גם על המקובלים ביותר: […]

תריסים קדושים – היומיומי הוא הנשגב

בסתיו 1955 עגנה בנמל חיפה האונייה "ארצה", ומסיפונה ירד יצחק בשביס־זינגר, סופר היידיש הגדול ולימים חתן פרס נובל לספרות, מחברן של יצירות מופת כמו הקוסם מלובלין (ספריית פועלים, 2008) והעבד (עם עובד, 2002). בביקורו תר בשביס־זינגר את הארץ לאורכה ולרוחבה במשך חודשיים, ושהה – בין השאר – בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בקיבוץ בית אלפא, בצפת […]

הסבון בכה מאוד

"לצורה אין חשיבות, התוכן הוא שמשנה" (עמ' 5) מצהיר לואי־פרדינן סלין בהקדמה לחיבורו זמלוויס: האיש שזעק אמת. אך למרבה הפלא (או דווקא לא), סלין מבצע מהלך סותר מייד לאחר מכן. בניגוד להכרזה ההתחלתית, סיפור המעשה שלפנינו הוא תחבולני וצורני במהותו. זוהי עבודה שהוגשה לצורך קבלת דוקטורט ברפואה שמתחזה למסה בהיסטוריה של הרעיונות, ומתגלה במהרה כנובלה […]

מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול

מוסקבה המתפוררת, העומדת לקרוס לתוך פיר השאול, היא העומדת במרכז הרומן הלהטוטני והפתייני מוסקוביאדה שכתב יורי אנדרחוביץ (1960) – סופר ומשורר אוקראיני עטור פרסים, שזהו ספרו הראשון המתורגם לעברית. יתרה מכך, זהו לא רק ספרו הראשון שמתורגם, אלא הספר הראשון שתורגם מאוקראינית לעברית. אך לפני שנפרע חובות נוספים למלאך ההיסטוריה – שעוד יחזור בהמשך לבוש כשטן […]