צריך לחזור מהנסיגה

חם מאוד בעיר ששוכנת על הים אך אין בה ימאים, וצריך להיזהר שלא להידבק בזיעה או במגיפה המשתוללת. זוהי נקודת הפתיחה של שירי נסיגה, ספר ביכוריה של תמר רפאל. אבל ההֶקשר המקומי או הזמני הוא רק רגעי, ותנועת הנסיגה נעה מהפנים אל החוץ, מהאישי לכללי, מה'אני' ל'אנחנו'. זוהי יצירה שכשמה כן היא, לא מתחייבת, מנסה […]

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

מהנדסי הנפש האנושית, ספר ביכוריו של לאון פרנקו, הוא מעשה ספרותי שמרכזו בצורה. ספר צנום זה נפתח בהקדמה פיקטיבית של “מתרגם״ הספר – המחבר עצמו – המתארת את סיפור גילויה של היצירה בגנזך מוזנח במוסקבה, בבריה״מ שעומדת לפני קריסתה בסוף שנות ה־80. זהו ההיבט הצורני הראשון של היצירה: התחזותה ליצירה רוסית מקורית שנעלמה במרתפי הצנזורה […]

הזהו אדם?

פוסט־הומניזם הפך אופנתי מאוד בחקר הספרות בשלושת העשורים האחרונים. בכלל העיסוק בעתיד, בחלומות על אנשי־מכונה ומציאויות שבהן האדם מְפנה את מקומו לטובת ישויות חדשות, רק הולך ומתעצם לצד הטכנולוגיה שנדמה שמדביקה אותנו ואת היכולות שלנו ולצד אימת האקלים המרחפת. הנדסה תודעתית במציאות של Big data משתנה ומהיר – ובעיקר כזה שנאסף על אודותינו – היא […]