השלג נתלה על קולב העצים
כשראה אור ספרה הראשון של נדיה עדינה רוז, דיו של שלג, הוא היה בגדר גילוי עבורי, בשל הדרך המפעימה והמדויקת שבה עוצבו בו נקודות התשתית של עולמה השירי: הגירה, זרות, משפחה, אובדן. אלה היו שירים של מי שהעברית עבורה היא מקום זר ומתעתע, ושדווקא בשל כך היא עושה בה פלאות, ומתבוננת בה ובמציאות שהיא מבטאת […]
