בוחר להאמין בזאבים

לפני כמה ימים, בעודי כותבת הודעת טקסט לחברה טובה ומנסה לקבוע איתה פגישה, היה לי נדמה פתאום שאני שומעת את קולה. המשכתי להקליד, משוכנעת שזה פרי דמיוני. אך כשעליתי במדרגות למפלס החנייה העליון, ראיתי אותה פתאום מולי. חייכתי, גם מפני שהפגישה הלא צפויה חסכה התכתבויות מיותרות, וגם כי באותם ימים הייתי עסוקה בכתיבת הרשימה הזאת […]

לכל שיר יש תולדות חיים

במאי 1976 פגשה זלדה קבוצה של תלמידים מבית ספר יסודי בירושלים בבית הסופר בירושלים וענתה לשאלותיהם. אחד מהתלמידים שאל אותה: "איך נולד שיר? איך מורכב שיר?" וזלדה ענתה: "כל שיר יש לו תולדות חיים. כמו שלכל אדם יש פרשת חיים שונה, ככה גם לכל שיר." עוד אחזור להמשך התשובה המהפנטת של זלדה לילדים (שמזכירה את […]

על קרקע המציאות גדלות הבדיות הכי טובות

הרשימה לזכרו של מאיר שלו, שמקריאה בספריו לילדים ולמבוגרים למדתי על מלאכת כתיבת הסיפור. החוזה הנחתם עם הקוראים בספר הדבר היה ככה מוצג כבר בכריכתו. על העטיפה מתנוססת דמותה של עקרת בית אמריקאית מחויכת ומאופרת בעקבים גבוהים, על מותניה הצרים כרוך סינר, על גופה נחה שמלה אדומה מנוקדת בלבן. היא מחזיקה בידה את מקל שואב […]

קרקעיתה השקופה של הנפש

בספרו החדש, מבעד לקרקעית השקופה, משתמש יובל שמעוני בטכניקת בניית עלילה שכבר השתמש בה בספרים קודמים (מעוף היונה, חדר) – הכוונה היא לטוויית שניים או שלושה סיפורים שונים, נבדלים ועצמאיים, שמתלכדים בסופו של דבר למכלול. מעוף היונה (1990) למשל, מורכב משני סיפורים המתרחשים באותו היום: סיפורו של זוג תיירים שדעיכת אהבתם מתרחשת במהלך טיול בפריס, […]

וזרח השמש

אחת השאיפות הגדולות של מנהיגי הציונות הייתה להצמיח בארץ ישראל דור של צברים חסונים ושזופים היודעים לעבוד את האדמה. דמות הצבר המחוספס ביקשה להחליף את ייצוג דמות היהודי החיוור, החולני והנרפּה, הרכון על ספרי הקודש בגלות. לשמש הים־תיכונית יוּעד תפקיד חשוב בהבראת האומה ובהפיכתם של העולים מאנשי ספר לפועלים. שום דבר לא יסתיר את השמש, […]