ורד, ואולי חמנית
אחרי שפרסמה שני ספרים מצוינים, שעסקו במידה רבה באבל ובבדידות על רקע מותו הטרגי של אהובה, שי שניידר־אילת מפרסמת ספר שלישי, שלמרות שמו – מחזה קצר – הוא ספר שירה, אשר בוחן מחדש את עצם הכתיבה על האהוב המת ועל הגעגועים אליו. כראוי לשמו המתעתע, השירים בספר חוקרים את היחסים בין חיקוי לאמת בעולם התיאטרון […]
