לחייך כמו אמריקאית
חודש אחרי 7 באוקטובר, פרסמה המשוררת אורית גידלי פוסט מצמרר בפייסבוק. ביום הטבח גידלי שהתה באוניברסיטת איווה, במסגרת מלגת פולברייט שקיבלה להשתתפות בתוכנית הכתיבה הבינלאומית. בפוסט שכתבה, היא שיתפה באריכות כיצד בימים שלאחר הטבח, הודיעו לה חבריה לתוכנית שהם אינם יכולים להמשיך להפריד בינה לבין המדינה שלה. התוצאה הייתה חרם כמעט כולל. מלבד אחת, כל […]
על הראייה
בשנים האחרונות הפכו הבידור והחדשות כרוכים זה בזה. בעוד החדשות משמשות כתוכנית בידור להמונים, עלילותיהם של הסרטים והסדרות מורכבות פעמים רבות מסיפורים שהופיעו לפני כן בכותרות. זמן התגובה ביניהם הולך ומתקצר. הספרות, מן הסתם, מגיבה לאט יותר ונוטה לשמור על מידה מסוימת של מרחק. לא כך הוא מגלה החולשות. ספרו החדש של ישי שריד נדמה […]
לקראת שירה מז׳ורית
הציור המכונה ״ריבוע שחור״, של קזימיר מלביץ׳, החל את דרכו כחלק מהתפאורה של האופרה הרוסית הפוטוריסטית ״הניצחון על השמש״ ב־1913, ורק שנתיים לאחר מכן צויר מחדש כיצירה עצמאית. הדימוי האיקוני הזה, שחולל לימים מהפכה בתפיסת הציור במערב, הוא כלום והכול בו בזמן. כלום, במובן שהצבע השחור הוא כלום, במובן ששחור הוא חוסר. והכול, כי הוא […]
חשיפה לצפון
לאחר סיום הקריאה בצֶלֶם, ספר הפרוזה החדש והרביעי של עינת יקיר, ותוך כדי כתיבת רשימה זו, החלטתי לקום ולנסוע ולבקר בקדיתא. לא יכולתי להתנער מהתחושה שלא אצליח להבין את הספר ולתאר אותו אם לא אראה בעיני את המקום שבו הוא מתרחש: יישוב אקולוגי לא מוכר שהוקם בסוף שנות השמונים. ביקרתי בקברי הצדיקים המתוארים בטקסט, ראיתי […]
שיעור בהגנה עצמית
באחרונה, הפכתי לצרכנית בלתי נלאית של כתיבה בגוף ראשון. כחלק מפרויקט שאני עובדת עליו, מצאתי עצמי עסוקה בטקסטים המשלבים נוכחות אקטיבית של מחברם, שיש בהם מכתיבת העצמי: יומנים, ממוארים, אוטוביוגרפיות, אוטופיקשן, וסוגות נוספות, ניסיוניות יותר, המשחקות עם צורות אלו, המאתגרות אותן. זו רק אחת הסיבות שבגינן מצאתי עניין בספרו החדש של גיש עמיתהוא אמנם נקרא, […]
