״הַזִּכָּרוֹן הוּא הַגַּנָּן הַמָּסוּר בְּיוֹתֵר" ההיסטורי־טלר בזיכרונות מבבל של נתן וסרמן

זיכרונות מבבל, ספר שיריו השביעי של נתן וסרמן, הוא ספר אפוקליפטי, אשר מלהטט בין קטסטרופות היסטוריות לעתידיות כמו בתפוח אדמה לוהט. את הפואטיקה ההיברידית של שירתו ממחישה תנועת מטוטלת; זוהי שירה רחבת אופקים המעוצבת כקולאז' אינטרטקסטואלי אינטנסיבי ומוגשת על מצע וירטואוזי המכליא בין היסטורי למיתי, מקומי לאוניברסלי, רצינות להומור, קודש לחול, תוכחה לנחמה. כמו למשל […]

"אַתְּ שְׂמָאלִית. אֲנִי אֶהֱפֹךְ אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵךְ."

בכורתי, מחזור שירים בגדילה, ספר שיריו השני של אודי שרבני, הוא מסע אל האבהות. הספר חוגג את לידת בכורתו בהיותו בן 44.  זהו יומן פואטי המתאר את השנתיים הראשונות לחייה. כותרת הספר מצהירה על שירי גדילה ולכאורה נדמה שהכוונה לבת, אלא שרוב השירים מתמקדים בהתפתחות המחבר המובלע, שרבני עצמו, באמצעות תיאור שלבי הבשלתו כאב: שמחת […]

״מֵאֶזְרָח שֶׁמֶשׁ״ שירה אזרחית ישראלית

"אֲנִי מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים וּמַחֲצִיתִי יוֹרָה אֶת אַחֲרוֹנֶיהָ אֶל קִירוֹת הַמְּנֻצָּחִים. […] וְשָׁם הַצּוֹדְקִים יוֹרִים בְּיֶתֶר הַצּוֹדְקִים." (חיים גורי, "מלחמת אזרחים", השירים א, 1998, עמ' 238)   המושג שירה אזרחית מלווה את מלאכתי כעורך אנתולוגיות. הוא התגבש דרך אסופות שירה שערכתי על נושאים כגון מחאה חברתית, בתי ספר, כדורגל, טיסה ותעשיית המין, אך נותר די כללי. […]

"תֵאַטְרוֹן הוֹוֶה מֻפְרָע"

אפוקליפסה עכשיו בשירה הננופואטית של "כֶּלֶב צַעַר" ליובל גלעד יובל גלעד הוא מהמשוררים הישראלים המעטים ששומרים על דומיננטה ננופואטית על פני רוב שנות יצירתם. כֶּלֶב צַעַר, ספרו החמישי, הוא פיתוח והמשך של מאפיין זה ואף של נושאים מרכזיים נוספים בשירתו. המינימליזם הננופואטי משרת מטרה אסתטית מורכבת: לסתת שיר יהלומי קטן יחסית, ובו זמנית לדון בסוגיות […]

קונספטואליות וגותיקה

ינוקא (2022), ספרו השני של דוד ניאו בוחבוט, מציף מבחינה רגשית. הסיבה לכך היא שכולו מוקדש לתיאור הזנחה הורית קשה של גיבור הספר, יָנוֹקָא (תינוק בארמית), ולשחזור טראומת הילדות באמצעות קשר זוגי שקיים כנער עם אישה בוגרת שניצלה אותו מינית. שתי עלילות מתעללות אלו כרוכות זו בזו: "אִמָּא קְנִי תַּקְנִי לִי אִמָּא / קְנִי וּתְתַקְּנִי […]

"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" – מסה על שירת זלדה

אחת החוויות המרתקות שלי בשבוע הספר בירושלים היא מפגש עם צעירים וצעירות מהציונות הדתית אשר מחפשים את הספר שירי זלדה. הם מגיעים בקבוצות קטנטנות צוהלות לדוכן של "מקום לשירה" וארשת דחיפות על פניהם; תוהים אם אנו מוכרים את הספר. התום שלהם מעלה חיוך ובעיקר התרגשות לנוכח תשוקה וסקרנות פלאיות לשירה. בשמחה מהולה קנאה אני מפנה […]

"נוֹלַדְתִּי בְּהַצָּגַת חֲצוֹת"

פופואטיקה וריאליזם מלוכלך בשירת אלפרד כהן חופשה שנתית, ספר שיריו השלישי של אלפרד כהן, הוא הבשל מבין ספריו. הספר רווי הומור שנון, חוכמת חיים ועמדות מקוריות, חתרניות ואמפטיות ביחס למצב הקיומי הישראלי. הסיבות לעונג הספרותי, מעבר למיומנות פואטית וטעם אישי, מקורו בשני יסודות מרכזיים המעצבים את שירתו בכללה – פופואטיקה וריאליזם מלוכלך. צאת ספרו היא […]

מָגוֹל עצמי – השירה הווידויית של רון דהן

מָגוֹל, ספר שיריו החמישי של רון דהן, ממשיך את המהלך הפואטי המרכזי של מכלול יצירתו.  הפואטיקה שלו היא שילוב בין שירה וידויית לביט ולמחאה אקופואטית. הווידוי הוא מקור מרכזי לכוח ולתנופה כי הוא ביטוי אותנטי של אני ראשוני. עם זאת, למרות הממד האישי המובהק של השירה הווידויית, המצוקה הפרטית היא שיקוף למצב לאומי ואוניברסלי; אומנם, […]

"אֵיפֹה הַצַּדִּיק שֶׁיַּחֲזִיק אֶת הָאָרֶץ"

שירתה, היוזמות של דימוי ו"כיסופים" ומכלול מפעלותיה מציבים אותה בחזית השירה והספרות העכשווית. היא פרצה דרך לנשים יוצרות ויזמיות ולציבור היהודי דתי…

פינוק בשירה הישראלית

תופעה יוצאת דופן בשירה הישראלית היא פואטיקת פינוק. השילוב בין שירה לפינוק נדמה כאוקסימורון, אלא שברגע ששירה בת זמננו חצתה את הרוביקון המפריד בין גבוה לנמוך, נדמה שאין טריטוריה לשונית שתישאר חסינה מפני כיבוש פואטי. למיטב ידיעתי המושג טרם הוגדר וממילא לא נחקר בספרותנו, כנראה משום שהוא שקוף ונדמה לנחות, כלומר לא ראוי להתייחסות. בשל […]