זֶה כְּלָל לֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזֶה מַעֲשֵׂה
דָּבְקָה נַפְשֵׁךְ – כָּל עוֹד זֶה מַעֲשֶׂה בְּרִיאָה –
אִם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא", אִם "בְּרֵאשִׁית הָיָה",
אִם "תְּהוֹם" וְאִם "דָּבָר", הֵן זֶהוּ רַק נוֹשֵׂא
קָבוּעַ־מִתְגַּלְגֵּל. אַךְ מָה שֶׁבָּא תְּחִלָּה,
לִפְנֵי מִלִּים אֵין־סְפֹר וְגִבּוֹרִים אֵין־קֵץ,
לִפְנֵי שֶׁפְּרִי אָסוּר הִבְשִׁיל עַל בַּד הָעֵץ,
הוּא צְלִיל, הוּא קוֹל, הוּא הֵד – הוּא מוּזִיקָה גְּדוֹלָה.
בַּקְּשִׁי אוֹתָהּ בְּכָל מִשְׁפָּט, בְּכָל פִּסְקָה.
הִיא שָׁם – בֵּין הַמִּלִּים, בְּרֶוַח לֹא כָּתוּב,
הִיא נֶדֶף קִנָּמוֹן, כָּלוּא בִּבְצֵק גְּלוּסְקָא,
הִיא רוּחַ מֵרֵאשִׁית – מַשַּׁב אֲוִיר גָּנוּב.
הָיָה וְלֹא מָצָאת אוֹתָהּ בִּשְׁעַת קְרִיאָה,
דְּעִי – זוֹהִי זַיְפָנוּת, לֹא מַעֲשֶׂה בְּרִיאָה.