Not slow 🙂
מאנגלית: יהונתן דיין
בחיבור זה מוצעת הקדמה לתיאוריית הפרוטוניזם, הכוללת תיאור מקיף של חמשת עיקריה: פרוטונסמיוטיקה, פיצוי, חקירה, אמת ואתיקה.
בשנת 2005, עם צאתו לאור של ספרי פרוטוניזם, הלכה למעשה, דנתי בנושא בזיקה ישירה לסוגיה הבלקנית. המהומה הפוליטית והחברתית של העידן הפוסט־קומוניסטי והזעם האתני שפרץ בעימותים אלימים במלחמות יוגוסלביה של שנות תשעים גלגלו לעתים קרובות את הביקורת בכלי נשק פוליטי, סיעתי, אתני או אידיאולוגי, הרה אסון לספרות.
אידיאולוגים החלו לחדור אל שדה הביקורת הספרותית ותפסו את מקומם של המומחים. הביקורת חדלה לשרת את התפתחותה המעשית של הספרות. הביקורת נעשתה כוזבת וכשלה במשימתה — לתמוך בערכי האמת של הספרות. היושרה, ערכה הגדול ביותר של הביקורת, לא זרחה עוד על הספרות. השנאה שלטה ברמה. כמעט ונשכח מלב שעל השיפוט הביקורתי לכוון תמיד לסייע להתקדמותה של הספרות ולא להחרבתה.
באצטלה של מגנים מפני תוכן ספרותי לא הולם עבור הקוראים, כשהמניע היה בעצם לעשות שם ספרותי למחברים המובילים של קבוצות אידיאולוגיות שונות, פתחו מבקרי ספרות לכאורה במתקפות זדוניות על סופרים שלא מצאו חן בעיניהם; הדברים החריפו עד כדי כך שהאחרונים נאלצו לכתוב תחת שמות עט.
סופרים ידועים רבים הביעו אז את כעסם ודרשו ביקורת ספרות שתגן על אומנותם מפני המתקפות האלימות שחוותה. הם טענו בתוקף שאין ביצירותיהם מבעים אישיים בעלמא אלא ספרות של אמת, שיסודה בכישרון, במקצועיות ובניסיון מוכח שנצבר לאורך שנות חיים. אופי הביקורת ששלט בתחום באותה עת היה למעשה רחוק מכל עניין ספרותי.
בתוך כך, סופרים ומשוררים בני הבלקן טיפחו את הרעיון שאומנות של אמת היא ממילא נחלתם של מעטים, ומטבעה סולדת מן ההמון; דורות הקוראים העתידים לבוא לבדם ימדדו אותה כערכה. קל לעמוד על כך שעמדה פטליסטית זו לא רק שמבטלת לגמרי את מקומה של הביקורת, אלא אף פוגמת בצמיחתה של תרבות ספרותית ענפה.
זה הרקע להצעתי שהפרוטוניזם ישמש שיטה מעשית לביקורת ספרות. לשיטתי, עוד טרם התמודד עם הטקסט, על המבקר הפרוטוניסטי לעמוד על הערכים האסתטיים, האינטלקטואליים והמוסריים הגלומים בו כפי שהם לעצמם. מבקר שמוצא את היצירה שלפניו פחותת ערך פשוט יניחה במקומה, ובמקום לתקוף אותה ברטוריקה מבזה ימנע מעיסוק בה מכול וכול.
המונח פרוטוניזם הוא מטפורה שמקורה בתחום הפיזיקה האטומית. תחת התמקדות באלקטרון ההפכפך, השלילי וקל המשקל, המבקר הפרוטוניסטי נותן את דעתו לפרוטון הקבוע, הכבד והחיובי. בעידוד של מבקרי ספרות לחשיבה אחרת, ובדרבון שיקבלו עליהם את תפקיד המבקר הספרותי, התיאוריה הפרוטוניסטית מבקשת לשמש זרז בתפקודה החברתי של הספרות.
תקוותי הייתה ועודנה שבהצעת תשתית ביקורתית מקובלת להערכה נקיה של יצירה ספרותית, יהיה אפשר ליישם את הפרוטניזם הלכה ולמעשה במקומות אחרים בעולם, בניתוח יצירות אמנות ושאר תחומי דעת.
סקירה
כמתואר בהרחבה בספרי Protonizmi: Nga Teoria Në Praktikë (פרוטוניזם, הלכה למעשה), עמדת הפרוטוניזם כלפי הספרות וכלפי שאר ענפי מדעי הרוח יוצאת מתוך השקפה בסיסית שהורתה בשדות הפיזיקה, הכימיה והמתימטיקה. שם התיאוריה שאול מן הפרוטון, אותו חלקיק נושא מטען חיובי המצוי בגרעין האטום, יחד עם האלקטרון נושא המטען השלילי ועם הנויטרון הניטרלי. על דרך ההשוואה, המבקר הפרוטוניסטי מחפש ומדגיש אך ורק את יסודות הנושא הנדון שמטענם חיובי. אם נשתמש בציר המספרים המתמטי לשם השוואה נוספת, נוכל לומר שעניינו של הפרוטוניזם בערכים שמימין לאפס.
בביקורת ספרות פרוטוניסטית, המבקר מסביר או מפרש יצירה ספרותית באמצעות הנהרת משמעותה, ניתוחה והערכת מאפייניה האסתטיים ואיכותה הכללית. מבקר פרוטוניסטי מיומן, מדויק והוגן יעריך יצירה על סמך האיכויות האסתטיות, הצווים המוסריים והשאלות האינטלקטואליות העולות ממנה. על מבקר זה להסיר מדרכו דעות קדומות שמקורן במקרים אישיים או תבניות חברתיות; עליו לתור אחר מידת אובייקטיביות שתאפשר הערכה בלתי משוחדת של יצירה ספרותית. אמנם אין בנמצא מבקר שיכול לשחרר את עצמו לחלוטין מדעותיו האישיות ומערכיו מבית, אבל על המבקר לעשות את מרב המאמצים להבדיל בין האמנות שהוא דן בה לבין מצבו האישי. בתום הקריאה אמור המבקר להבין בבירור מהי עמדת המחבר המובעת בטקסט — למה, בעצם, התכוון המשורר בדבריו. ואת השקפת העולם הייחודית הזו על המבקר הפרוטוניסטי להבהיר לקוראים.
אפשר גם להבין את הפרוטוניזם מתוך השוואה למשפט הטבע ולפוזיטביזם. במשפט הטבע נעשה שימוש בכלי היגיון ובאיגוד של בחינה עצמית עם אינטואיציה כדי לגבש אבחנה לגבי המצב האנושי. בפוזיטיביזם, לעומת זאת, נדחית האפשרות להגיע כך לידי אבחנה. לפי הגישה הפוזיטיביסטית על שיפוט מדויק של כל נושא שהוא, גם המצב האנושי, להיבחן אך ורק בעקרונות מדעיים, ידע מאומת לוגית התואם בדיקות וניסויים קודמים. אך לשיטת הפרוטוניזם, המכירה בכך שאמונות וגישות שונות נוטות להיכלל בהערכותיו של כל נושא נדון, יש חשיבות רבה לחקר הבחינה העצמית והאינטואיציה כלפי אחרים. הפרוטוניזם קרוב אל משפט הטבע יותר מאשר לפוזיטיביזם, שמוציא איכויות אלה מן הדיון.
פרוטונסמיוטיקה
המונח "פרוטונסמיוטיקה" הוא הֶלְחֵם של פרוטוניזם וסמיוטיקה. הפרוטונסמיוטיקה פותחה כדי לשמש קו תקן עבור מבקרים, וגם — אפשרות לקוראים למדוד ולהעריך את דבריהם של מבקרים.
המבקר הפרוטוניסטי משתמש בפרוטונסמיוטיקה כמכשיר בילוש לשוני, על מנת לגלות שמא ברשימת ביקורת שלילית יש משום מתקפת ad hominem על המחבר, או שעניינה איננו למדני מכל סיבה אחרת. אם נמצא שכזאת היא, רשאי הפרוטוניסט לסווגה כביקורת פרטית, חסרת עניין לציבור, ומכאן שאינה חיונית לשיח, אלא אם כן יבחר לצאת להגנת המחבר בטיעונים מסדר גבוה יותר. בדומה ליצירות ספרות נטולות כל ערך חיובי, גם ביקורות שליליות מחזיקות בערכו האפסי של נויטרון, ותגובה שלילית באותה מידה לא תועיל מאומה. כך גם במתמטיקה: חיבור מספר שלילי ומספר שלילי אחר אינו מצטבר אלא לסכום שלילי גדול יותר. זאת הסיבה שבגינה מבקרים פרוטוניסטים נוטים להימנע מתגובה שלילית לביקורת שלילית. הרי מעשה שכזה אינו מאפשר לקיים שיח פורה.
מבקר הספרות הפרוטוניסטי יגיע להבנות ויפעל על סמך עקרונותיה החיוביים היציבים של השפה, ותוך כדי יעשה שימוש מושכל בהבנת הסימבוליזם הספרותי כמסד של התנהגות תקשורתית. בתחומי ידיעותיו של מבקר כזה יש לכלול את ענפי הדקדוק, הסמנטיקה והסמיוטיקה, לצד תיאוריות וגישות פילוסופיות ענייניות לתנאי הספרות העכשוויים.
יחד עם זאת, הנחת היסוד של הפרוטונסמיוטיקה היא שעמדתו של קורא מן השורה שווה בערכה לעמדתו של מבקר, כל עוד נמצאים בידו כלי חקר שימושיים להערכה עצמאית הן של יצירות ספרות והן של טענות ביקורתיות. הפרוטונסמיוטיקה מעודדת את הקוראים לזהות ולפענח את הסימנים שמהם מורכבת לשונו של מאמר ביקורת, לעמוד על מידת מקצועיותו של המבקר ולגלות אם נהג בביקורתו בהגינות כלפי המחבר. אמנם חשוב לעשות סייג לקביעה אחרונה זו ולהבהיר שבפרוטוניזם גדולה יצירת הספרות ממחברה, ומכאן שדמות המחבר אינה שייכת לדיון עד כמה כדאי או לא כדאי לקרוא יצירה זאת או אחרת.
על המבקר הפרוטוניסטי להיות ער להופעתן של תיאוריות חברתיות־לשוניות וספרותיות חדשות, ולהתפתחותם של רעיונות חדשים במבנה החברתי. טקסטים ספרותיים מייצגים את תוצרי הרגש והמחשבה האנושיים ואת מבעיהם המילוליים, הם אינם מיוצרים באמצעות רובוטים. הגורם האנושי חיוני לענייננו, וזיקתו לערכי הפרוטוניזם פירושה הערכת השפעתה העמוקה של הביקורת לא על הספרות לבדה, אלא גם על הדרך שבה הספרות מעצבת קהילות.
המבקרים הפרוטוניסטים שואפים לעורר מודעות פעילה בנוגע לנושאים ועניינים חברתיים שכאלה, וזאת כדי למלא תפקיד מועיל עבור הספרות ועבור חיי השעה של קהילתם. לשם כך עליהם להשחיז את כלי החקר ולהתמקצע ביסודותיה השונים של השפה. בזוכרנו שיסודות אלה הם בסיס לכל ידע לשוני, עלינו לשקול בענייניות אם לפתוח בביקורת ספרותית. פרוטונסמיוטיקה מובילה את המבקר לחקור את מערך היחסים בין מילה להקשרהּ על מנת לחלץ באופן מושכל ערכים חיוביים מכל יצירת ספרות ראויה, כי כל ניתוח טקסט הוא פעולה כפולה, הבונה ספרות וקהילה גם יחד.
פיצוי
המונח "פיצוי" בפרוטוניזם משמש אמת מידה לזכות מוסרית: אין להעניש, רק לתגמל. הכוונה הפרוטוניסטית בפיצוי היא שעל המבקר למצוא דרכים לשיקוף כוונותיו החיוביות של מחבר תוך כדי שמירה על כלליו המקצועיים. צורתו האחת והיחידה של פיצוי היא גמול. כלומר, אל היצירה יש לגשת מתוך כוונה טובה ורצון טוב.
מבקר פרוטוניסטי משמש מתווך עבור הקוראים. ככזה, מתפקידו לתקן את השפעתן של ביקורות שליליות לא מוצדקות ולמצוא עבור הקוראים דרכי פיצוי הולמות על נזקיהן ופגימותיהן; זאת בהוראת דרך להערכת היבטיה היפים של יצירה, מבלי להוקיע שאר היבטים.
גמול למחברים ראויים לשבח הוא דבר נאה כשלעצמו, אבל גמול הניתן להם דרך הצגת היופי הטמון ביצירתם משמש כמקור טיפוח ייחודי, במיוחד עבור מחברים צעירים בתחילת דרכם. הכרה ביצירות ביכורים משמשת למחבריהן מקור לגאווה והשראה ומעצימה את מעמדם החברתי.
עיקרון הפיצוי הפרוטוניסטי עניינו הוגנות אמנותית וצדק פואטי. הפיצוי נושא גם היבט של אחריות חברתית, משאב חיוני שממלא תפקיד חשוב בשיפור יכולתה של הספרות לקדם את התרבות האנושית.
בהתאם לגישה המוליכה את שאר ערכי הפרוטוניזם, המבקר הפרוטוניסטי יעסוק בטענות שליליות אך ורק לשם הגנה על מחברים מפניהן, ואילו הוא עצמו ימנע מלהביע את דעותיו השליליות האישיות. אם לא עולה בידו של המבקר הפרוטוניסטי למצוא כל ערך חיובי ביצירה שהוא חוקר, הרי שהיצירה תחשב למקבילתו הספרותית של הנויטרון, כלומר חסרת ערך ולא ראויה לדיון. במילים פשוטות: אם למבקר או למבקרת הפרוטוניסטים אין שום דבר חיובי לומר, עליהם לשתוק. במילים אחרות, ספרות היא אומנות ויש לפאר אותה. אם אין מה לפאר בה, הרי שאיננה ספרות — ואם כך, מדוע לטרוח ולהעביר עליה ביקורת?
חקירה
בפני המבקר הפרוטוניסטי עומדת הדרישה לתור בטקסט תמיד אחר מידע חיובי, ולכן הוא עצמו זקוק לידע חיובי לשם זיהוי ממצאיו והצגתם בפני הקוראים. הפרוטוניזם מעדיף אומנם למקד את המחקר באופיין ההכרתי של שיטות חקר אובייקטיביות, אך גם מעלה דרישה כלפי הערכות מבקרים, חפות ממשוא פנים ככל שיהיו, להתגבש מתוך מידה מספקת של השכלה בנושא החקר.
המבקר הפרוטוניסטי שואף לקבוע ולהראות כיצד יוצרים התמודדו בעבר עם נושאים שונים מתוך פולמוס או תגובה לספקותיהם ומבוכותיהם של יוצרים אחרים, ובכך תרמו תובנות סגנוניות ומבניות ייחודיות לשיח הספרותי.
המבקר הפרוטוניסטי הדן בהיבטים כגון גזע, מין ומעמד מדגיש את תפקיד הניסיון החברתי כדי לקבוע ממה עשויה "ספרות טובה". החקירה הפרוטוניסטית סוקרת הערכות ספרותיות ובוחנת את השפעותיה של כל תקופה נתונה על יצירותיה החשובות. וזאת על מנת לגבש גישה מקיפה ככל האפשר, הכוללת תודעה חברתית לצד ניסיון, כדי לקדם את איכות הכתיבה ולחזק את הספרות המועילה.
אכן, גם הערכה פורמלית ונטולת פניות של יצירה ספרותית מחייבת את בחינתן של צירופי נסיבות. אך עצת השיטה הפרוטוניסטית למבקרים היא לערוך את מחקריהם לאור התנאים הממשיים וצרכיה של קהילתם הספרותית.
אמת
לפי הפרוטוניזם, אמת המתייחסת לאידאולוגיות ספרותיות היא תוצר חברתי תלוי נסיבות הנוטה להשתנות בהתאם לתבנית החברתית שמקורו בה ולנסיבות התפתחותו האפיסטמולוגיות. בניגוד לאידיאולוגיות כמו האובייקטיביזם הפילוסופי, הפרוטוניזם גורס כי אין בנמצא אמת העומדת ברשות עצמה ואינה תלוית תודעה אנושית. כל הנחשב אמת מתווך לנו בדרך אחת או אחרת מתודעתם של יחידים. במובן זה, כל צורת אמת מקובלת נקבעת על פי צורת מחשבתו של המחזיק בה, ולכן כל אמת כפופה תמיד להתאמה, לשכלול ולהרחבה. הצורך המתמיד בהתפתחות מלמד שקיומה של אמת מוחלטת אינו מן האפשר. טענה מקובלת כאמת כל עוד מידת האמונה בה עונה על צרכים אישיים או חברתיים.
חובתו הבסיסית ביותר של כל מבקר ספרות פרוטוניסטי היא לומר את האמת בנוגע לערך הספרותי שמצא בכל יצירה — לא לעשות שימוש קלוקל בחלקיה הטובים ולהדגיש חלקים שליליים שעלולים להוליך את הקוראים שולל לגבי ערכה האמיתי. על המבקר הפרוטוניסטי להכיר סוגי אמיתות רבים, כמו למשל מצבו הממשי של הנושא הנדון, עימותו מול עובדות ומול מציאות, שערכן מדעי ואינטואיטיבי כאחד. העיסוק בריבוי פניהם של שלל היבטים מאפשרת למבקר הפרוטוניסטי לנוע לקראת אמת סובייקטיבית. כאן האמת בעיני המתבונן היא השתכנעותו העצמית.
אמיתות שאי אפשר להוכיח במלואן עשויות להתגלות עמידות בה במידה כאמיתות מוחלטות, כמו חוקי הפיזיקה. המונים עוד מאמינים בקיומו של אל כול יכול שאת קיומו אין המדע יכול להפריך. מידת הבנתן של עקרונות דת כאמיתות מוחלטות תלויה אפוא ברמת המאמין הבודד. דתות קדומות מוסיפות להתקיים בימינו במופעים שנשענים על מקורן אך גם משקפים מגוון פרשנויות תיאולוגיות הנחוצות לשם קיום משותף על פי תנאי ההיגיון. בדומה, בכל יציר רוח ספרותי או אומנותי גלומה אמת אחרת כלשהי. על המבקר הפרוטוניסטי לסייע בזיהוין של אמיתות יחסיות ועצמאיות אלה ולהציג את הכוח הטמון בהן ליצירת זיקות מפרות.
אתיקה
התיאוריה הפרוטוניסטית אינה מקדמת שום תורת מוסר ואינה יוצאת משום תנועת מוסר. לשם הוראת דרך אתית בשדה הביקורת, הפרוטוניסט מראה כיצד מבקרים לא פרוטוניסטים מציבים ניגודים של ראוי ולא ראוי; הופכים אותם לשיטת עבודה, מדברים בזכות או בגנות. מתוך כך, הפרוטוניסט מסוגל להצביע על נקודות עיוורון בדרכי חשיבתם של מבקרים, שמונעות מהם לזהות את ערכו החיובי של נושא נדון.
על מבקר ספרות פרוטוניסטי להחזיק בשיטה מונחת עקרונות מוסריים. עליו לציית לחוקי הנימוס המקובלים בחברה בכל האמור בעניין משותף וספרות של אמת. בכותבו על אודות יצירה, הפרוטוניסט נדרש לחישוב מעשי של הטובה המרובה ביותר שאליה עשויה להוביל ביקורתו. אין בשיטה זו משום מלאכותיות: דעותיו האתיות של הפרוטוניסט נשענות על הבנה שחובות מוסריות נובעות מדחף ומרצון אנושי טבעי. שיקולים מוסריים נחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות: דתית, אתית ותועלתנית. לכל אחת מהן יתרונותיה וחסרונותיה, ואף אחת מהן אינה מושלמת. אך כל השלוש דורשות ממבקרים פרוטוניסטיים לפעול לשם שיפורם העצמי ולמען שיפור קהילתם.
אתיקה פרוטוניסטית מתמקדת בתוכנן ובמשמעותן של יצירות ספרות ולא בחיי מחבריהן ומוצאם. מכאן מתחייבת בחינה מסדר גבוה יותר באשר לערכה האתי של יצירה. אלמלא כן, יהיה קשה להבחין בין קריאה לשם מסר מוסרי לבין חקירה ספרותית. האתיקה הפרוטוניסטית מסייעת לנו לזהות זיקות מורכבות בין טקסטים ספרותיים לערכים מוסריים, מאחר שהתיאוריה מבינה אמיתות אתיות כחברתיות במהותן ועל כן יחסיות. אפילו מאפיין מולד כמו הכבוד האנושי הוא נחלתם של יחידים.
גישה שקולה והוגנת ליצירות ספרות ולביקורת הספרות עצמה דורשת מהמבקר התמקדות בשלוש מעלות עיקריות: חוש צדק, תעוזה והגינות. בזאת היא תורמת לביסוסה של היררכיית עניין ראויה עבור חברה בעלת מוסר ספרותי.
עמדתו האתית של מבקר עשויה לעצב ואף לעוות את דמיונו של הקורא, במיוחד אם האחרון אינו מצוי בנושא שבו דן המבקר. האתיקה הפרוטוניסטית נמנעת מתחום העיון הצר שמאפיין ביקורות שאינן בונות. יש שלל צורות של טוב וסוגי מוסר רבים. ההתמקדות במידה אחת ויחידה מובילה לבלבול. בהתאם, האתיקה הפרוטוניסטית אינה מתכוונת לקבוע תקן לנכון או שגוי, אלא להצביע על מערך היחסים המתקיים בין שיפוט מוסרי ושאר תחומי חקר לבין הרגישות לצורות שונות של יופי.
התרחבות ההשפעה והשלכות חינוכיות
בתוך פחות משנתיים מרגע הצגתה התיאוריה הפרוטוניסטית זכתה להכרה בחוגי ספרות בכירים והשפיעה על הדיון האקדמי באירופה, באסיה ובצפון אמריקה. השפעתה ממשיכה להתרחב ולהתפשט לשאר העולם.
מֵֶאמצי התיאוריה הפרוטו-ניסטית טוענים שביכולתה לאפשר דיאלוג לא רק בשדות הספרות והפילוסופיה אלא אף בשאר תחומי המדעים והאמנויות. כוחה של הביקורת הפרוטוניסטית טמון בעידודה לדיאלוג גלוי המתנהל בזיקה לתיאוריה הביקורתית העולמית העכשווית.
מאחר שהספרות ממלאת תפקידים חברתיים רבים, מגוון רחב של יצירות ספרות פונה ליחידים. לדעת התיאוריה הפרוטוניסטית אין זה מתפקידו של המבקר הספרותי לפסול יצירה ספרותית רק מפני שהוא עצמו אינו נמנה עם קהל היעד שלה. בשונה מביקורת שלילית, הביקורת הפרוטוניסטית מזהה ביצירה ערכים העולים בקנה אחד עם אידיאלים כלל אנושיים, ואלה, בתורם, מחזקים את תפקיד הספרות בעיצובם של יחידים וחברות גם יחד.
מקדמי הפרוטוניזם ממליצים להשתמש בה ככלי לימודי, במיוחד ברמה הטרום־אקדמית, על שום דרכה להדגיש היבטים חיוביים. יש להשתמש ביצירות קלאסיות כדי להציג לתלמידים דגמים להוראת דרכי קריאה, מיומנויות כתיבה ופיתוח רעיונות. הבנה של היבטים חיוביים ושימושיים ביצירותיהם של רבי־אמנים מובילה תלמידים לחיקוי, לאימוץ ולשיפור יכולותיהם האישיות לשם יצירת ספרות איכותית עתידית. ההתמקדות בצדדיה החיוביים של יצירת אמנות מדרבנת תלמידים כותבים לכתיבת ספרות או ביקורת שמשפיעה באמת על קוראיה ואשר בכוחה לעצב את התרבות בדרך ראויה.
בקצרה, אחד מתפקידיה המרכזיים של הספרות כיצירת אומנות מתוחכמת הוא לברוא יופי ומטרת האומנות היא לחגוג, לעלוץ, ביקום, באל, בטבע, בחיים… בהתאם, תפקיד המבקר הפרוטוניסטי הוא למצוא מקרים ראויים לחגיגה ולהשתמש בהם ביעילות לטובת תפקידה החברתי של הספרות. אומנם אין בפרוטוניזם יומרה לשנות את העולם החברתי או הספרותי, אבל טמונה בו אמונה שבכוחם של מבקרים העושים שימוש בחשיבה מיטיבה ויצרנית לתרום משמעותית להתקדמות האנושית.
ז'יק מרינז' ( (Gjekë Marinajהוא משורר, סופר, חוקר ספרות עולם, מתרגם ומבקר ספרות אלבני־אמריקאי. מחברם של יותר מ־25 ספרים ובהם שירה, מאמרים, ביקורת ותרגום. ספריו תורגמו ליותר מ־24 שפות. הוא מונה לשגריר לאומי במכורתו, אלבניה, המשׂרה התרבותית הבכירה במדינה. בין שאר פרסים רבי־ערך שהוענקו לו במדינות שונות, זכה בפרס הספרות הבינלאומי Changwon KC הדרום קוריאני, בשנת 2021. מרינז' היה מועמד פעמים אחדות לפרס נובל בספרות. הוא מרצה ותיק לספרות עולם, מנהל הוצאת הספרים העצמאית Mundus Artium Press, ועורך כתב העת Mundus Artium.
