Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! דצמבר 2023

גליון

המלצת שבוע הספר – יואב רייס

דז׳ונה בארנס | חורשלילה | מאנגלית: גיורא לשם | כרמל, 2004 | 204 עמודים

No data was found

מי מאיתנו לא חווה משברים ושיברונות לב – החיים סיפקו לנו שלל מצבים כאלו, ובכל פעם שחיפשתי מקור להשראה ולהעצמה מצאתי איכשהו שוב את הספר בידיי.

איני זוכר כיצד הגיע אליי עותק של הספר באנגלית – הייתי נער מרעננה לפני הגיוס – אבל אני בהחלט זוכר את ההשפעה של הספר עליי. למען האמת די נאבקתי עם השפה העשירה, הפתלתלה והחמקמקה של דז׳ונה בארנס, נוסף על שלל הדמויות הססגוניות, אבל כשסיימתי את הקריאה היה לי ברור שקראתי רומן בעל משמעות עמוקה.
בארנס הייתה חלק מקבוצה של אמריקאים (גרטרוד שטיין, ארנסט המינגווי, הנרי מילר, עזרא פאונד, אליס ב׳ טוקלס ועוד) שהיגרו לפריז בתחילת המאה ה־20, ושם המציאו את עצמם מחדש וגם עיצבו תת־תרבות של חיי בוהמה ושל סלונים ספרותיים, ששלטו באותה התקופה. כל אחת ואחד מהם הלך עם האמת הפנימית, והם אפשרו מרחב לחיפוש העצמי שדיבר אליי כל כך, בקורטוב קוסמופוליטיות מרהיבה. גם לברלין וללונדון ולערים נוספות ברחבי אירופה הגיעו שלל טיפוסים מרחבי העולם שקבעו בהן את מושבם, ואף הם היו כור היתוך של תקופה מרתקת באירופה – וגם אני חיפשתי הגדרה, שיוך וקבלה.
הספר מתנהל בין וינה, ברלין וכמובן פריז – דקדנס, סלונים ומועדונים ספרותיים, זהויות מיניות, קרקסים ועיר האורות, בעיקר באזור שסמוך לכנסיית סן סולפיס.
גם אני רציתי להיות חלק מהם, ודרך הספר הרגשתי כך. תחושת הזרות הייתה חלק ממני בשנים ההן, ורציתי כל כך להיות במקום אחר, להמציא את עצמי מחדש, למצוא קבוצת הזדהות שבא אוכל לחוש באמת מי אני. הספר הזה הגיע אליי בדיוק בזמן.

מי מאיתנו לא חווה משברים ושיברונות לב – החיים סיפקו לנו שלל מצבים כאלו, ובכל פעם שחיפשתי מקור להשראה ולהעצמה מצאתי איכשהו שוב את הספר בידיי. כל אחת מהדמויות רצתה להרגיש נאהבת, נחוצה ומקובלת. הם יצרו חבורה שתגן עליהם מן החוץ ותהיה מקור כוח עבור כל אחד ואחת מהם. וגם אני חיפשתי את כל אלה ומצאתי.
כעבור שנים יצאה המהדורה העברית של הספר בתרגום נהדר של גיורא לשם זכרונו לברכה. חזרתי לקרוא בספר כמה וכמה פעמים, ובכל פעם גיליתי תובנות נוספות.

 

עוד במעלה...

על היפה והנכון

"עוֹד הַכֹּל יִסְתַּיֵּם / בְּכִי טוֹב / בְּכִי טוֹב / בְּכִי / בְּכִי / בְּכִי רַע"

שתיקה יודעת קול

מפלי מים שקפאו

מה מצאתי בכיס

כיצד להפסיק לפחד ממוות, להתחיל להתאבל על המתים ולאהוב את החיים

הספר הלא פשוט

לשון נופל על לשון

אסתטיקה של הפצע

לקראת שירה מז׳ורית

שדים באים בעקבות העוני

נגד הזרם: המהלך הקווירי של ז'וריס־קרל הויסמנס

וירדו? וירדו אמיתי?

מה שוות המילים אם אי אפשר לשלוט בהן?

למה לאה?

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז

איך לכתוב תחת צל

הדרים, שחרורים וקרב בולבולים

אגרוף מונף כלפי מטה

גשם על הקבר

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

צָפוּן בָּרֵךְ | השירה כצֵיד החד־פעמי

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות

דילטנטיות שלא בעיתה

אסתטיקה של פצע

אמילי של זנדבנק

להוציא חלום לאור

כאוס ירוק: "הגרסה המודרנית לגיהינום היא היעדר תכלית"

ומה אם פשוט נבטל את המפלגות? סימון וייל נגד התנועות הפוליטיות והחשיבה הסקטוריאלית

האימה שבאימהוּת – שאי אפשר דבר לומר עליה

לראות את הדברים באינסופיותם

“התכירני אבא?״ על מקומו של הרומן צל ידו ביצירת חיים באר

"נוֹלַדְתִּי בְּהַצָּגַת חֲצוֹת"

צָפוּן בָּרֵךְ | נהר השירה

"עוד מעט אלך ואקח איתי את השתיקות"

כזב ובדיון

"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" – מסה על שירת זלדה

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

פס האטה

גם זו קריאה באודיסאה

השלג נתלה על קולב העצים

האמונה כקונפליקט

הזהו אדם?

גלות מזהרת

לפעמים הבלחה כבדה חולפת כתאווה

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

מועכת את גבולות הדאחקה

צעד בן אלפי־מילין

אומנות או נמות

דבר המערכת – מעלה 3

נוף עברוסי

לא לספר סיפור

בִּמקום בַּמולדת אוחזת אני בגלגולֵי עולם

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

קרקעיתה השקופה של הנפש

בין רומן ליומן

הזר והפרפר, המדען והסופר

המלצת שבוע הספר – שרון שקרג׳י

נקב־הצצה

מים אחרים באותם הנהרות

על הראייה

מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול

דבר המערכת – מעלה 4

טרמפיסט בגלקסיה בלי מדריך

תועלת לנפש אומללה ודחויה

קונספטואליות וגותיקה

מכניקת השבר

הצד החשוך של החיים

מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים

"אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו"

צפון ברך | בפונט אהרוני

עוד אחר צהריים ספרותי

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

אני הכי עצמי כשאני מבזיקה בחופזה

קטלן א'

צריך לחזור מהנסיגה

רומן עתידני מופרע במיוחד

איך תודעה נולדת מחדש

בְּבַקָּשָׁה, שֶׁאֶהְיֶה הַכְּלַבְלָבָה שֶׁלֹּא רְצִיתֶם לָקַחַת

עגלת תינוק ריקה סובבת עיר

אומרים לנו שיש סקס אחר

צָפוּן בָּרֵךְ | צליל של נייר ישן

חיה פוליטית, מזדהה עם מיעוטים

אפשרות של X

דבר המערכת – מעלה 11

מי שמביט בי מאחור

כי צריך לשטוף הכל

על קרקע המציאות גדלות הבדיות הכי טובות

״עשית אקזיט, לך זקוף״

המסע אל השינה

אמנות אחת

לפורר את האחיזה

קנה־נשימה

לא הספר שאנחנו צריכים, הספר שמגיע לנו

"איזה סקסאפיל יש למשוררים זקנים?" על שלוש אסופות של שירת זקנה

בטן ופצע בברך

לא הכול שחור לבן – התעוררות השירה החרדית

שה האלוהים

לֹא נַחְתִּים שָׁעוֹן כִּי אֵין שָׁעוֹת