Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! דצמבר 2023

גליון

המלצת שבוע הספר – פניה חזן

בוריס ויאן | צל הימים | מצרפתית: אַליה גילדין | הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה | 1987 | 199 עמודים

מאת: פניה חזן

עם התקדמות הקריאה מבצבצת ועולה תחושה אחרת, שהדברים אינם משעשעים כלל, ושהעולם הפנטסטי, המושלם־לכאורה בחופש המוחלט שלו, קורס אל תוך עצמו כמו נחש שבולע את זנבו.

מדי כמה שנים, כשהמציאות המתגלמת מאיימת לייאש, אני חוזרת אל הספר הזה. בסיום קריאתו תמיד מתגנב חיוך לקצות השפתיים. הכול אפשרי ברומן הפנטסטי, הסוריאליסטי, על אהבתם של קולן וכלואה. כל דימוי ורגש בו מתגשמים במציאות פיזית עולצת. עודף של תיאורי לבוש ומאכלים נוטע בנו תחושת קלילות ואחיזה במוּכר למרות הפנטסטיוּת. בתחילה חושבים שהכול פתוח וייתכן ושאין בכך שום דבר מיוחד: צלופח מגיח מן הברז לטעום את משחת השיניים, רסיסי שמש הם המילוי של המצית ונקודות שחורות על האף רואות עצמן במראה ומתביישות בכיעורן ולכן מסתתרות מיד חזרה מתחת לעור. אך עם התקדמות הקריאה מבצבצת ועולה תחושה אחרת, שהדברים אינם משעשעים כלל, ושהעולם הפנטסטי, המושלם־לכאורה בחופש המוחלט שלו, קורס אל תוך עצמו כמו נחש שבולע את זנבו. למרות זאת, הספר הזה מעורר בי אופטימיות. מי שמכיר את כתביו של סארטר יוכל למצוא אזכורים רבים (כולל שיבוש מכוון של שמו; ויאן וסארטר היו מכרים), וגם העובדה שוויאן היה משורר, חצוצרן ומבקר ג'ז ניכרת בכתיבתו ובדימוייו.

עוד במעלה...

דברי פרידה

קונספטואליות וגותיקה

שתיקה יודעת קול

"הענקתי לך את עצמותי / כדי לפסל מהן פסליך"

עוד סיפור אחד

מסע שמאני בין תנוכים מְשֻושּים וקשקשים בשרניים

כשהפחד למות הוא הפחד לחיות

טרמפיסט בגלקסיה בלי מדריך

על הראייה

מקהלה סודית

הזר והפרפר, המדען והסופר

פינוק בשירה הישראלית

כותב המערבונים העברי הראשון

"אֵיפֹה הַצַּדִּיק שֶׁיַּחֲזִיק אֶת הָאָרֶץ"

"עוֹד הַכֹּל יִסְתַּיֵּם / בְּכִי טוֹב / בְּכִי טוֹב / בְּכִי / בְּכִי / בְּכִי רַע"

ארנב־ליצן, או: מסה בעקבות לא ממואר מאת מוטי פוגל

אמילי של זנדבנק

מפלי מים שקפאו

אמנות אחת

חלום על להבת נר שדועך

גלות מזהרת

טלטול הפעמון

הצד החשוך של החיים

גילוי דעת

אגרוף מונף כלפי מטה

שבריריות החלום

וירדו? וירדו אמיתי?

הדרים, שחרורים וקרב בולבולים

קטלן א'

צָפוּן בָּרֵךְ | "באיזה אופן יכול ספר להיות אינסופי"

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים

תמציות רישום

נגד הזרם: המהלך הקווירי של ז'וריס־קרל הויסמנס

דבר המערכת – מעלה 11

א. א. מילן / מסמכים סודיים

חוש הביקורת

דבר המערכת – מעלה 7

מכניקת השבר

לא הכול שחור לבן – התעוררות השירה החרדית

חד אבל לא משמעי

תועלת לנפש אומללה ודחויה

הסיפור שלא נגמר

דבר המערכת – מעלה 5

מה מצאתי בכיס

כיצד להפסיק לפחד ממוות, להתחיל להתאבל על המתים ולאהוב את החיים

צָפוּן בָּרֵךְ | ספר הוא בית הוא עריסה

אסתטיקה של הפצע

"אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו"

שדים באים בעקבות העוני

וזרח השמש

מזרח תיכון חדש?

החוש השישי

על העיוורון

מתוך המחברות

חשיפה לצפון

0.6 אדם

בין רומן ליומן

נוף עברוסי

אמונה בקריאה, קריאה באמונה

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

אני הכי עצמי כשאני מבזיקה בחופזה

לֹא נַחְתִּים שָׁעוֹן כִּי אֵין שָׁעוֹת

צָפוּן בָּרֵךְ | השירה כצֵיד החד־פעמי

בטן ופצע בברך

האב, הבת, ורוח הקודש

המלצת שבוע הספר – פניה חזן

בין as if ל־hollow center

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

לפעמים הבלחה כבדה חולפת כתאווה

מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים

מתחת לשמיים של שומקום

מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות

דבר המערכת – מעלה 12

הביוגרפיה הראשונה של דנטה

גם המשיח קונה ליפסטיק לאימא שלו?

כך החל סבא לכתוב

מכתב מן העורף

מות החתול ותחיית האנושיות

מה שוות המילים אם אי אפשר לשלוט בהן?

כאוס ירוק: "הגרסה המודרנית לגיהינום היא היעדר תכלית"

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

השבר מתוך האיחוי – השיבה לפנגיאה

על היפה והנכון

חיים שראוי לספרם

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

צָפוּן בָּרֵךְ | צליל של נייר ישן

המלצת שבוע הספר – יואב רייס

צריך לחזור מהנסיגה

לפורר את האחיזה

הטיפולוגיה של הספרות העברית

דבר המערכת – מעלה 9

צָפוּן בָּרֵךְ | נהר השירה

לחזור אל השקול

Yes, I Do

איך לכתוב תחת צל

קלוז־אפ עצבני

לקראת שירה מז׳ורית