Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! דצמבר 2023

גליון

המלצת שבוע הספר – יורם עשת

הרברט קלייד לואיס | האדון שנפל לים | מאנגלית: יהונתן דיין | זיקית, 2013 | 187 עמודים

מאת: יורם עשת

בשפה יבשה ואירונית חושף המחבר את נבכי הפחד הקמאי מפני אותו הרגע שבו, בלי התראה, נשמטת הקרקע מתחת לרגליים, נעלם כל המוכר והידוע ומאום לא נותר מהחיים שהכרנו.

השנה היא 1937 וספינת הקיטור אָרָבֶּלָה מפליגה באוקיינוס השקט. עם הזריחה, מחליק הנוסע הנרי פרסטון סטנדיש על כתם שמן ונופל מהסיפון לים. איש לא ראה או שמע אותו בנופלו ובזמן שהוא צופה בייאוש בספינתו נעלמת מעבר לאופק הוא מבין שיחלפו שעות רבות טרם יגלו שהוא נעלם ושאין סיכוי שהאונייה תשוב על עקבותיה ותמצא אותו. ומכיוון שהיא מפליגה הרחק מכל נתיב שיט, הוא יודע שסיכויי הצלתו אפסיים. אבל למרות זאת, הוא שוחה. ושוחה. ושוחה.

בשפה יבשה ואירונית חושף המחבר את נבכי הפחד הקמאי מפני אותו הרגע שבו, בלי התראה, נשמטת הקרקע מתחת לרגליים, נעלם כל המוכר והידוע ומאום לא נותר מהחיים שהכרנו. יש הקופאים באימה נוכח התובנה שהם עומדים למות, יש המגיבים בהיסטריה. ויש כאלה, כמו הנרי פרסטון סטנדיש, הממשיכים לחתור קדימה. לכאורה, הכול אבוד ואין בכך טעם, אבל הם אינם מסוגלים לוותר. ומבלי דעת מדוע, הם שוחים. ושוחים. ושוחים.
זוהי יצירת מופת פילוסופית על טבע האדם. אלגוריה מבריקה לטיבם של חיינו, להתמדה העיוורת והבלתי מודעת לעצמה. סיזיפוס מודרני, החותר לו בים ללא מטרה.

עוד במעלה...

קטלן א'

אלו שרואים, אלו שרואים כאשר מראים להם ואלו שאינם רואים

לֹא נַחְתִּים שָׁעוֹן כִּי אֵין שָׁעוֹת

צָפוּן בָּרֵךְ | השירה כצֵיד החד־פעמי

כך החל סבא לכתוב

החוש השישי

תריסים קדושים – היומיומי הוא הנשגב

צָפוּן בָּרֵךְ | להתבונן במקום מבעד לזמן

ילד עם אבא

מתוך המחברות

דבר המערכת – מעלה 7

דבר המערכת – מעלה 10

עגלת תינוק ריקה סובבת עיר

תועלת לנפש אומללה ודחויה

הטיפולוגיה של הספרות העברית

על קרקע המציאות גדלות הבדיות הכי טובות

כשהפחד למות הוא הפחד לחיות

אפשרות של X

בין רומן ליומן

שדים באים בעקבות העוני

דבר המערכת – מעלה 4

מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית

לקראת שירה מז׳ורית

ומה אם פשוט נבטל את המפלגות? סימון וייל נגד התנועות הפוליטיות והחשיבה הסקטוריאלית

דבר המערכת – מעלה 8

מי שמביט בי מאחור

חשיפה לצפון

המלצת שבוע הספר – אמיר אשל

אמילי של זנדבנק

המלצת שבוע הספר – שרון שקרג׳י

איך הפסקתי לצקצק והתחלתי לאהוב: על ביקורת ספרים בטיקטוק

בין as if ל־hollow center

קרקעיתה השקופה של הנפש

תיאטרון הבובות של הנפש

שבריריות החלום

"ואיך נעבור, ללא הגשר?"

חיים שראוי לספרם

"הענקתי לך את עצמותי / כדי לפסל מהן פסליך"

הספר הלא פשוט

צָפוּן בָּרֵךְ | ספר הוא בית הוא עריסה

השלג נתלה על קולב העצים

ההיקסמות או התוגה על מה שיש

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז

טקסטים שיש להם צורה של תבונה

נגד הזרם: המהלך הקווירי של ז'וריס־קרל הויסמנס

דבר המערכת – מעלה 6

הצד החשוך של החיים

טרמפיסט בגלקסיה בלי מדריך

עוד סיפור אחד

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

המלצת שבוע הספר – שי פורסטנברג

התרסקות או הארה

אסתטיקה של פצע

פה ובמקום אחר

פס האטה

מָגוֹל עצמי – השירה הווידויית של רון דהן

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

האמונה כקונפליקט

למה לאה?

נקב־הצצה

צעד בן אלפי־מילין

לחזור אל השקול

שה האלוהים

דבר המערכת – מעלה 11

אמונה בקריאה, קריאה באמונה

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

לאן ללכת מכאן

טעמו המר של הזיכרון

כזב ובדיון

איך נשיר: שירה ופרוזה כשני אופנים של מסירת עדות

דיווח מתוך התרחשות

מקהלה סודית

אסתטיקה של הפצע

המלצת שבוע הספר – יואב רייס

בקצה השיר ישן איש

מזרח תיכון חדש?

"נוֹלַדְתִּי בְּהַצָּגַת חֲצוֹת"

מסע שמאני בין תנוכים מְשֻושּים וקשקשים בשרניים

איך לכתוב על הפוליטי?

במקום בו עמדת נשאר רק אוויר

הסימנים הכחולים של השפה

נוף עברוסי

צָפוּן בָּרֵךְ | צליל של נייר ישן

האימה שבאימהוּת – שאי אפשר דבר לומר עליה

על העיוורון

צָפוּן בָּרֵךְ | נהר השירה

איך לכתוב תחת צל

קנה־נשימה

מעבר לסטיגמה

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

גשם על הקבר

הזר והפרפר, המדען והסופר

אמנות אחת

ענפים סביב האין

קונספטואליות וגותיקה

אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות

"הַיָּרֵחַ מְלַמֵּד תַּנָ"ךְ" – מסה על שירת זלדה

חלום על להבת נר שדועך

מן הקול אל ההד