Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility
חדש! דצמבר 2023

גליון

המלצת שבוע הספר – אמיר אשל

מרטין היידגר | דרכים עקלקלות

מאת: אמיר אשל

היידגר בחר בכותרת הזאת כדי להדגיש שהמאמרים המכונסים בספר הם בבחינת הליכה לשמה, כלומר מחשבה לשמה, כזאת שאינה תכליתית ברוח הרציונליזם והנאורות, כלומר מחשבה ממוקדת מטרה, מוגדרת מראש.

בחודשים האחרונים שבתי לדרכים עקלקלות, ספר המאמרים של מרטין היידגר שהתפרסם ב־1946, שנה לאחר נפילת המשטר הנאצי וסוף מלחמת העולם השנייה. כותרת הספר בגרמנית, "Holzwege", שבחרתי לתרגם כאן כ״דרכים עקלקלות״, חידתית ביותר. משמעות הפשט היא "דרכי עץ", כלומר דרכים המובילות את ההולכים אל תוך היער כדי לקושש שם ענפים ובולי עץ למאור, לחימום ולבישול. הביטוי הגרמני שנגזר משם עצם זה הוא "auf dem Holzweg sein", "ללכת בדרכי עץ", כלומר, לפסוע בדרך בלי מטרה מוגדרת מראש, או לחלופין, לפנות מדרך בלי מוצא אל דרך של ממש.

היידגר בחר בכותרת הזאת כדי להדגיש שהמאמרים המכונסים בספר הם בבחינת הליכה לשמה, כלומר מחשבה לשמה, כזאת שאינה תכליתית ברוח הרציונליזם והנאורות, כלומר מחשבה ממוקדת מטרה, מוגדרת מראש. המאמרים המכונסים בספר עוברים בתחנות שונות בתולדות המחשבה האנושית, מאנכסימנדרוס דרך ניטשה וכלה בהיידגר עצמו. כינוסם בספר מרמז שכל הדרכים ביער החוכמה האנושית הן אפשרויות שונות ומקבילות לפסוע אל מעבה היער וממנו. בכך הכותרת רומזת שיש ברשותנו אפשרויות רבות למצוא מקורות לחום, לאור ולמזון מזין, כל עוד אנחנו מצויים בדרכים שכאלה: כל עוד אנו פוסעים בלי סַד של תכלית, מטרה ותועלת, הסד שבמאות האחרונות הפך למסד של החברה המודרנית, על שלל הישגיה המדעיים והטכנולוגיים.

המאמרים המכונסים בספר הפכו זה מכבר ליצירות מכוננות במסורת הפילוסופית המזוהה עם יבשת אירופה (הפילוסופיה הקונטיננטלית). הם פותחים צוהר מופתי אל עולמות של פילוסופיה, אומנות ושירה, ומזכירים לנו את חדוות המחשבה והכתיבה כשהללו אינן ממוקדות מטרה. מה שהפך את חווית הקריאה למרתקת במיוחד עבורי בחודשים האחרונים היא הידיעה שהיידגר פרסם את הספר דווקא בזמן שבו נאלץ לראות איך הניסיון הפוליטי שבו תמך בשנות השלושים (ויש האומרים שגם לאחר מכן) הוליד משטר רצחני המחויב לאמת אחת שאין בלתה. כידוע, היידגר הצטרף למפלגה הנאצית ב־1933 ואף מונה לתפקיד הרקטור באוניברסיטת פרייבורג, תפקיד שבו שימש עד שנת 1934. תוך כדי הקריאה חשבתי רבות על עולם הרעיונות (גם הפוליטיים) שבו אנו חיים כיום, כשמונה עשורים לאחר פרסום הספר, ועד כמה תובנותיו של היידגר, בצד עיוורונו וסכלותו, הן מנת חלקנו גם כיום. 

עוד במעלה...

Yes, I Do

דבר המערכת – מעלה 8

מן הקול אל ההד

והלבן היום לבן מאוד קצת אדום

גם המשיח קונה ליפסטיק לאימא שלו?

חד אבל לא משמעי

וזרח השמש

מסע שמאני בין תנוכים מְשֻושּים וקשקשים בשרניים

שבריריות החלום

טעמו המר של הזיכרון

לא הספר שאנחנו צריכים, הספר שמגיע לנו

איך לספר סיפור

מפלי מים שקפאו

הנחתי רגל איפה שעמדה הרוח

דבר המערכת – מעלה 3

צָפוּן בָּרֵךְ | ספר הוא בית הוא עריסה

א. א. מילן / מסמכים סודיים

הביוגרפיה הראשונה של דנטה

"ואיך נעבור, ללא הגשר?"

מועכת את גבולות הדאחקה

אמילי של זנדבנק

נשיקות על המצח

נו, תכתבי – עידוד קצר להאטת הכתיבה

שה האלוהים

כיצד להפסיק לפחד ממוות, להתחיל להתאבל על המתים ולאהוב את החיים

דבר המערכת – מעלה 9

דבר המערכת – מעלה 2

מות החתול ותחיית האנושיות

בטן ופצע בברך

“התכירני אבא?״ על מקומו של הרומן צל ידו ביצירת חיים באר

מָגוֹל עצמי – השירה הווידויית של רון דהן

הטיפולוגיה של הספרות העברית

פס האטה

אנטי־מחיקון: על שירי המחיקה של אלכס בן־ארי ב"מים מים"

הזהו אדם?

מזרח תיכון חדש?

תריסים קדושים – היומיומי הוא הנשגב

חוה האחת בקינתה אל האהוב החצוי

המלצת שבוע הספר – פניה חזן

פינוק בשירה הישראלית

כמה מילים אחרי הלוויה של מאיר ויזלטיר

תמציות רישום

טקסטים שיש להם צורה של תבונה

השלג נתלה על קולב העצים

דילטנטיות שלא בעיתה

לקראת שירה מז׳ורית

מלכת הדרמה – כיצד לקבל ביקורת שלילית

מלחמת הגרילה של סמי ברדוגו נגד רפובליקת הספרים העבריים

דבר המערכת – מעלה 4

לא לספר סיפור

דיווח מתוך התרחשות

כך החל סבא לכתוב

לפעמים הבלחה כבדה חולפת כתאווה

לא הכול שחור לבן – התעוררות השירה החרדית

מעבר לסטיגמה

אומנות או נמות

צָפוּן בָּרֵךְ | להתבונן במקום מבעד לזמן

החוש השישי

לפורר את האחיזה

למה לאה?

שיעור בהגנה עצמית

סוד השעמום הוא לומר הכל

"אנחנו / צריכים מלחמה להשכיח את המלחמה / בעצמנו"

התרסקות או הארה

דבר המערכת – מעלה 12

אומרים לנו שיש סקס אחר

על העיוורון

על הראייה

חשיפה לצפון

על קרקע המציאות גדלות הבדיות הכי טובות

חוש הביקורת

מה שוות המילים אם אי אפשר לשלוט בהן?

מקהלה סודית

0.6 אדם

שתיקה יודעת קול

חיינו כמו פרחים בצל מנוף

דברי פרידה

צפון ברך | בפונט אהרוני

שדים באים בעקבות העוני

אסתטיקה של הפצע

מוסקוביאדה – רוחות הרפאים של ההיסטוריה או הביוב של השאול

המלצת שבוע הספר – יורם עשת

תיאטרון הבובות של הנפש

צעד בן אלפי־מילין

אני הכי עצמי כשאני מבזיקה בחופזה

עוד אחר צהריים ספרותי

רומן עתידני מופרע במיוחד

נקב־הצצה

וירדו? וירדו אמיתי?

גלות מזהרת

עגלת תינוק ריקה סובבת עיר

צָפוּן בָּרֵךְ | השירה כצֵיד החד־פעמי

צָפוּן בָּרֵךְ | דמעה נופלת על מכתב לא מוחקים

כולנו יצאנו משולי האדרת של גוגול

מורה נבוכים: שירה וקרינג' למהפכת החובבים בשירה העכשווית

דבר המערכת – מעלה 7

איך תודעה נולדת מחדש

חלום על להבת נר שדועך

Handle with Care – קריאה ב"בן המקום" מאת חיים הזז