גשם על הקבר

גשם על הקבר / תומס הרדי

 

עָב מְשַׁלֵּחַ

אֵלֶיהָ חִצָּיו

בְּבוּז מְחֻצָּף –

אֵלֶיהָ, שֶׁפַּעַם

נִרְעַד וְדָאַב

בָּהּ כָּל רֶגֶשׁ וְלֵחַ

כְּשֶׁגֶּשֶׁם קוֹלֵחַ

בָּרוּחַ, בָּרַעַם

נִתָּךְ כָּךְ מֵעָב;

 

זוֹ שֶׁלְּמַעַן

הָגֵן עַל רֹאשָׁהּ

הָיְתָה פְּסִיעוֹתֶיהָ

מַהֵר מְחִישָׁה

כְּשֶׁנֶּטֶף מִמַּעַל

נָגַע בְּבִרְכָּהּ

וְסַעַר בָּקַע,

בָּרָק תִּעְתֵּעַ,

צִפּוֹר הִשְׁתַּתְּקָה.

 

לוּ שָׁם מִתַּחַת

שָׁכַבְתִּי אֲנִי!

אֲז שְׁנֵינוּ, בְּלִי פַּחַד,

בְּשֹׁפִי, בְּנַחַת,

הָיִינוּ בְּיַחַד

כְּשֶׁקֹּר נוֹעֵץ מַחַט

אוֹ שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת

עַל יוֹם זִיוָנִי,

תַּחַת גַּל אֲבָנִים.

 

עוֹד יִצְמְחוּ עַל

תִּלָּהּ עֲשָׂבִים.

פְּרָחִים יִסְמְכוּהָ

כְּמוֹ כּוֹכָבִים,

עַד שֶׁהִיא תִּהְיֶה הֵם –

כֵּן – הַלֵּב שֶׁלָּהֶם,

אֲהוּבָה וְטוֹבֶלֶת

בְּעֹנֶג שֶׁל יֶלֶד,

הַרְחֵק מֵעָבִים.

 

מאנגלית: יותם בנשלום

את השיר שלהלן חיבר תומס הרדי ב־1917 לזכר רעייתו, אֵמה. שנפטרה חמש שנים קודם לכן.